title
title
title
title
title
title
עם סיום החוג לתנ"ך בגאי"ה

גם השנה הקפידו גמלאיות (וגם שני גמלאים) להתאסף וללמוד יחד סוגיות שונות הקשורות קשר הדוק למקורות "המקרא", ולמקורות נוספים מארון הספרים היהודי. 
אמנם הייתה הפסקה, שנגרמה בגלל מגפת הקורונה, אך שבנו ללמוד, כשרק ניתנה הרשות לכך.
הנושא בו עסקנו השנה: היחס בין המושגים - עבריות, ישראליות ויהדות.
התחלנו את הלימוד מאברם/אברהם העברי וההבטחות שקיבל מה', דרך יוסף (בן רחל ויעקב) "עבד עברי", המיילדות העבריות (שפרה ופועה), ומשה (מילדי העברים הוא), עליו הוטלה המשימה להוציא את בני ישראל ממצרים – מבית עבדים.
יצאנו עם משה בדרך החתחתים ממצרים דרך מדבר סיני, דרך ארוכה במשך 40 שנה, הכניסה לארץ כנען והכיבושים של יהושע, תקופת השופטים והיחס ל-ה', כולל הקשר בין מילוי המצוות, למילוי ההבטחות.
התעכבנו בסוגיה של תמר ויהודה, היחסים ביניהם, והתאומים פרץ וזרח, (פרץ אבי השושלת של דוד המלך). עברנו את מגילת רות (המואביה), והייחוס של דוד המלך. 
קריעת הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות אחיות, עם היחסים המורכבים ביניהן, חורבן ממלכת ישראל, הגדולה והחזקה משתיהן, (שלפי המקרא, כל המלכים שלה עשו את הרע בעיני ה').
סיימנו עם חורבן ממלכת יהודה ע''י נבוכדנצר מלך בבל. ונגענו גם ב"שיבת ציון" בימי עזרא ונחמיה (וסוגיית הנשים הנוכריות).
ומה הקשר ל"שיבת ציון" של המאות האחרונות, (כ-200 שנה, תלוי מי סופר).
בכל תקופה נעצרנו - וגאולה הביאה פרשנויות ומפות ומאמרים הנוגעים לסוגיות הנלמדות.
הנושא מאוד אקטואלי ומעמיד בפנינו שאלות של זהות ומהות.
וגם כמו שרבים נוטים להתבטא, בלי לדקדק ב"קטנות", הרי כולנו יהודים, עוד מימי אברהם "אבינו".
היו אלה שיעורים מעניינים ומעוררי מחשבה.
על ארץ ישראל ומדינת ישראל ויחסי הגומלין ביניהן.
ועל גרים מתקופת המקרא ומשמעות המושג, ועל מתגיירים בני ימינו.
בסוף הלימוד התכנסנו למפגש פרידה עם ברכות וכיבוד.
בתקווה שאולי, בכל זאת, גאולה תתרצה ותמשיך גם בשנה הבאה.
לגאולה - הרבה תודה על ההתמדה ועל הלימוד שבמסגרת זו (מסגרת מועדון גאי''ה), שנמשך כבר כ-10 שנים.
מודות התלמידות והתלמידים.