title
title
title
title
title
title
על התערוכה "פונטיליזם" / גאולה לפיד
פונטיליזם – בעקבות פתיחת התערוכה בשבת אחה"צ. 18.7.20


קודם כל רציתי לדעת מה פירוש המילה הזו ואחרי עיון מדוקדק הבנתי שהיה זרם באמנות בשלהי המאה ה - 19 שהמציא מושג מאד דומה : "פוינטיליזם".זו פשוט ה י' הקטנה שנעלמה בתערוכה שלנו.

ממרום שנותיי כבר למדתי שכאשר משתמשים באותה מילה כמעט, ורק משנים קצת – הקצת הזה, הוא הספור.... המילה פונט – גופן. המשמש אותנו לכתיבה במחשב. אז איך זה עובד, איך המילה מייצרת משמעות עי' הביטוי האמנותי? זה גזור על פי מידותיו של האמן.

ועכשיו לאירוע עצמו –

ובכן בשעה טובה בשבת ה – 18 ליולי, התקבצנו משם ומפה, אילת וסביבותיה, שוחרי אמנות, עטויי מסיכות, עטופים ומוגנים מכל רע,שומרים על מרחק ברוח הימים האלה, ההזויים, בהם קורים לנו דברים הזויים והקשבנו רוב קשב לשני האמנים שיזמו ,הגו ויצרו את התערוכה : מוטי גולן ויאיר גרבוז ( כן,ההוא מספור מנשקי המזוזות) לא אתייחס לשיח הפתיחה כדי לא להלאות את הקוראים וניכנס ישר אל אולם התצוגה.

בתערוכה בלט לי מאד השוני , כמעט היפוך בין שני האמנים.בעבודות של מוטי מככבים דגים בכל מיני צורות ומצבים כשהאיבר שהכי נפתח ונסגר אצלם – הפה, הוא רק בולע מים.... הדגים, על פי מוטי הם הביטוי הכי מובהק לשתיקה שנכפית עליך והופכת אותך לדג. באחת העבודות צעק אלי הפותחן שמשמש לפתיחת קופסת שימורי הדגים... ז.א. הדג לא רק שותק, הוא גם נאכל עי' מי שהופך אותו לסמל האילמות.

לדג בטבע יש גם תכונות נוספות. לעיתים הוא צבעוני וזוהר. ספורטאי מעולה(מתחת למים) ואחד מהשבט אפילו הונצח בתנך בשמשו אכסניה זמנית לנביא הסרבן, עד שיאות למלא את יעודו. אז כמו שאמרנו, האמן, כל אמן עושה שימוש בחומרי המציאות באופן שיעניק משמעות לאמונותיו, והשקפת עולמו. פה מציצים אלינו הדגים האילמים ורוב הזמן צפופים בתוך הקופסה – כסמל למחאה אילמת...של מי? ישאל כל אחד את עצמו.

והנה הגענו לאמן השני – יאיר גרבוז, המשתמש בחומרים אחרים ובדרך שונה, הוא אמן רב תחומי, המאתגר בד"כ צופים ושומעים ואכן, גם הפעם זה עבד. חתרני ופרובוקטיבי. העבודות שלו הם כתב חידה שקורא לך לפיענוח ומקשה ככל האפשר לעשות זאת. יש ציור ויש טקסט והמשמעות ו / או חוסר הפשר הם תוצאת היחסים ביניהם. לעיתים קשה להבחין בגבול שבין התחכמות ולהטוטי מילים לבין צעקה, זעקה, חדה ומצליפה ויורדת חדרי בטן. הרבה מלל והמון פנים שהולכות איתך הביתה... השימוש בשני אופני ביטוי שונים המתערבבים זה בזה וזה מול זה מערבבים ומבלבלים את דעתנו עלינו.. כשהאחד מתווכח עם השני, מאתגר את השני ובעיקר מבלבל את הצופה החף מפשע.... בטקסטים שלו הוא משתמש בביטויים חלקם לקוחים מהמסורת היהודית, מהתפילה, מהפיוט, וגם כל מיני קלישאות ואמירות ידועות והופך אותן על פניהן. ואתה משתאה ומנסה להבין איפה האמת. מה נכון?

יאיר גרבוז לא רק מצייר וכותב,הוא גם מדבר. כמעט על כל דבר. הוא אומר "העם שלנו כל הזמן מוחקים . את מה שהיה. והמוחק לא יודע שגם אותו ימחקו יום אחד...."

האמת שחכמי התלמוד כבר אמרו זאת לפניו ,בשם הלל הזקן – "על דאטפת יאטפוך וכל מטיפייך יטופון".

על שהרגת – יהרגוך וכל הורגיך – ייהרגו. כלל זהב תלמודי. מידה כנגד מידה.

אם זה כך ,אז המצב לא רע, אלא שהתלמוד לא אומר לנו מתי מאטפייך יטופון. ועכשו, לך תחכה שהמידה כנגד מידה תתממש עוד בחייך... אולי משום כך המציאו בחב"ד את הפטנט של "משיח עכשו".

לסיכום – התערוכה מאתגרת, מטלטלת אותנו הצופים וקוראת לעשייה וחשיבה. קריאת התעוררות שמקשה על אסקיפיסט כמוני להמשיך באסקפיזם....

כתבה: גאולה לפיד