title
title
title
title
title
title
על השימור באיילת - חלק ב' / נחום דוד
על השימור באילת השחר - חלק ב'
תקציר הפרק הקודם:
באילת השחר יש מס' רב של מבנים ואתרים הראויים לשימור, רוב המבנים זקוקים לשיקום ולתחזוקה. במשרד ראש הממשלה הוקם אגף למורשת שמטרתו לסייע בשימור וללמד את שהנעשה במאתיים השנה האחרונות בארץ, ואף הוקצה לכך תקציב, אך הוא ניתן בטפטוף ועל פי סדרי עדיפות שקובע האגף.
כחלק מתכנון החדש של הקיבוץ (תב"ע) הנמצאת עדיין בתכנון בימים אלה, סומנו מבנים ואתרים לשימור והם מהווים חלק מפיתוח ושימור בגרעין הקיבוץ.
באילת השחר קיימת וועדה לשימור מבנים, המנסה לקדם את התחום - אך ללא תקציב ו/או תרומות קשה הדבר.

פרק ב'
קיבוץ אילת השחר מאז היווסדו באוקטובר 1915 מלווה בחבלי קיום והסתגלות, בעשור הראשון לקיומו, בחוסר תעסוקה עם אמצעי ייצור דלים, בהתנגדות מוסדות היהודיים המיישבים בעיקר יק"א, שלא האמינה בעבודה בקולקטיב דהיינו קיבוץ. בשנת 1920 הוחלט על ידי פיק"א, לבנות מס' מבני קבע ברוח אנשי הברון הירש (יק"א), מגורים למושב. התוכנית הייתה לבנות עשרה בתים עם עשרים נחלות ולבנות רפת ומגדל מים. למרות שהמתיישבים עבדו ופעלו במשותף (קיבוץ).
ציטוט מדו"ח שנכתב בשנה שעלתה הקבוצה לקרקע נושא השיתוף. "שכר הפועלים ויתר ההוצאות? לחברי הקבוצה! אין שכר עבודה יש מטבח כללי והוא מספק את צרכי האוכל וכל ההוצאות הפרטיות. כספים היא מוציאה מתקציב שקיבלה מד"ר טהאן" (זאב שפר חמישים שנה לאילת השחר). למרות ההחלטה של פיק"א התעקשות הקבוצה הביאה לבסוף להפוך את היישוב לקיבוץ.
בפועל הוקמו במהלך ארבע שנים 1923-1926 עשרה מבנים סביב הפרסה מגדל מים ובית גדוד העבודה, שנבנה כרפת. המבנים קיימים עד היום (למעט אחד), רובם במצב רעוע, למעט המבנה הראשון בפרסה, שהפך לימים ממגורים לסנדלריה. במבנה הושקע כסף רב לעצבו ולשמרו, בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים. כל יתר המבנים זקוקים באופן דחוף לשיקום וכמובן לתחזוקה. לכל מבנה יש את הסיפור שלו, ברבות השנים הפך כל בית ממגורים לשימושים אחרים בהתאם לצורכי הקיבוץ.
לנו כקיבוץ וכחברה חשוב לספר את קורות את המקום ועל תושביו.
כידוע אין במשרד החינוך או בכל משרד אחר תכנית כל שהיא ללימוד הקיבוץ לכלל עם ישראל (למרות שיש "חוג" לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה'/אורנים).
בעידן ההפרטה הקיבוץ המסורתי הולך ונעלם. בעוד מס' לא רב של שנים ייעלם עיקרו של הצביון הקיבוצי המסורתי, ללא תיעוד ומידע יחסר מאוד לספר הקיבוץ לבני המקום ולתיירים, הקיבוץ מצטייר בעולם כצורת התיישבות יוצאת דופן, רבים המה הסקרנים להכירו. כדי להמחיש את סיפור הקיבוץ ובפרט את אילת השחר בדגש על ההתיישבות הציונית בעת החדשה, מחייב שימור המבנים ההיסטוריים, ללא המבנים יקשה מאוד להמחיש את סיפור המקום.
חידוש מפעל האירוח באילת השחר, בשלב זה חדרי אירוח, יש פניות מהנופשים לסייר ולשמוע את סיפורי המקום, הקורונה קצת בלמה את התהליך, רוב המבנים לשימור נמצאים במרכזו של הקיבוץ הגרעין ההיסטורי, והתמונה שמצטיירת אינה מלבבת.
חלקם הפכו לעזובה ולמחסנים. במהלך השנים נעשו פניות לגורמים שונים, ביניהם המועצה האזורית לסייע בשיקום, אך עד כה ההיענות דלה.

בית גדוד העבודה, מבנה ראשון לשיקום
בית גדוד העבודה נבנה בשנת 1923 ביחד עם חמשת הבתים הראשונים, הייעוד שלו היה רפת בקומה התחתונה ובקומה העליונה מזון לפרות. במהלך השנים היו לו שימושים נוספים, מגורים זמניים לחברים חדשים. בשנת 1940 שימש כבית מחסה ומסתור עבור העולים שהוברחו מסוריה ומלבנון על ידי אנשי הפלמ"ח, הקבוצה מהפלמ"ח נקראה "החוליה" הם התגוררו באילת השחר, בבית הנמצא בשכונת הלולים ונקרא בית החוליה.
בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, שימש המבנה כבית אריזה ומיון לתפוחי אדמה. בשנות השמונים שופץ והפך לבית מגורים עבור המתנדבים הרבים שהגיעו מחו"ל.
אם יימצא תקציב לשיפוץ, חלק ממנו יועמד לטובת הארכיון, שיהיה ניתן להרחיבו ויהיה נגיש לכל קורא.
לפני יותר מעשרים שנה, נעשתה פעולה לחיזוק היסודות על ידי המועצה האזורית, מאז הוא עומד בשיממונו, להדגיש כדי לשקמו צריך הרבה מאוד כסף.
בחודשים האחרונים התגייסו בהתנדבות חגית בן ארי ודיתה עילם לגייס תורמים על מנת לשקמו ולהביאו למקום ראוי, בהזדמנות זו להגיד לחגית ולדיתה יישר כוח המשיכו קדימה לא להתייאש.
לסיכום, חלק מהמטרות של כתיבה ליומן על השימור להביא למודעות כללית, אם יש לחברים מוצגים, חומר תיעודי ואו סיפורים על המקום, נשמח לקבל. כמו כן לעודד תורמים ומתרימים לתת יד למפעל ציוני וקיבוצי ממדרגה ראשונה באילת השחר.
נחום דוד, מרכז וועדת שימור