title
title
title
title
title
title
מילות תודה לצוותי החינוך הבלתי פורמלי
דברים של פוקי, רכזת החינוך הבלתי פורמלי בגיל הרך, לסיום שנת תש"פ 
כל שנה בשלב הזה, אני מרגישה שאני רוצה לחבק אתכן חזק חזק, להביע את הערכתי העצומה ליכולות שלכן, להשקעה, לסבלנות, למסירות, להתמדה, ולמקצועיות. והכי הכי אני רוצה שתרגישו מוערכות וטובות ומסוגלות, כי זה מה שאתן! ושתירצו להמשיך לעבוד בגיל הרך, לפחות עוד שנה, כי זה ממש לא מובן מאליו.
אז אני חושבת איך להודות לכן, כדי שתרגישו כך באמת.
איך לפנק אתכן, איך להזריק לכן שמחה ואהבה לורידים ואיך לעשות את זה באופן שיתאים לאוסף נשים מגוון, נשים בעלות תחומי עניין שונים, העדפות שונות והרגלי בילוי שונים.
עדיין לא פיצחתי את הנוסחה המדוייקת (אם יש כזו), אבל ממשיכה לנסות.
חשוב לי שתדעו שמה שעומד מאחורי היום הזה – כולו אהבה, הערכה והכרת תודה בשמי, בשם הילדים, בשם ההורים ובשם קהילת איילת-השחר.
אז אני מקווה שתצאו מפה הלילה עם התחושות האלה, אפילו שזה לא יום פעילות שלם, ואפילו שלא יהיו מסז'ים ואפילו שנסענו רק עד חולתה (ועוד לחולתה!!!) ולא למקום רחוק, ובלי עוד כל מיני פנטזיות ורצונות שעלו ולא הצלחתי להגשים.
מקווה שהיחד שלנו ומה שבכל זאת הכנתי יהיה נעים וכיף.

ולשנה המשוגעת הזו שעברה עלינו –
שנה שכמותה לא היתה מעולם. כל-כך הרבה שינויים חווינו, נדרשנו ליכולות בלתי נגמרות של גמישות מחשבתית, בתוך ערפל של חוסר ודאות תמידי ועם יכולת מזערית לתכנן את הבאות.
שנה שגזרה עלינו התנהלות אחרת ושונה, תחת הנחיות, שלרוב קשה היה ליישם אותן, בעיקר כי לא היו תואמות את ההיגיון הפשוט ואת התפיסה החינוכית שלנו.
שנה בה עברנו משבר אוניברסלי לצד משברים קהילתיים ואישיים, שטרפו את כל מה שהכרנו עד עכשיו ויצרו מציאות חדשה בהמון תחומי חיים.
שנה של חוויות עוצמתיות שזרקה כל אחת מאיתנו למקום אחר.
וזה עומד ללוות אותנו ואולי אפילו להישאר לתמיד ולהפוך למציאות החדשה.

אני מאחלת לנו, שבתוך כל זה, נצליח ונמשיך לתחזק מערכת חינוך ולא סתם מערכת. שנמצא את הכוחות הפרטיים והמשותפים להתמודד עם כל האתגרים שהולכים ונהיים מורכבים עוד יותר.
אי-אפשר להתעלם ממה ששומעים בתקשורת ועל ההשלכות הקשות שזה מביא לפתחנו, ושזה מצטרף ומתיישב גם על חוויות הקורונה.
כי כל הורה שרואה את הזוועות האלה משליך ונזרק מיד, במודע, או שלא, למקומות אפלים, מפוחדים, חרדתיים וחשדניים גם כלפינו.
נצטרך להתמודד עם זה בשקיפות מאוד אמיצה ומתוקשרת היטב, בכדי להרגיע ולבסס אמון, כי ההורים (כמונו), חווים תחושות קשות מאוד של איבוד שליטה, ועוד מעבר ומאחורי המסכות והשערים החוצצים בינם לבין הילדים ובינינו.
נצטרך להיות מדוייקות יותר, רגישות יותר, מקצועיות יותר ומשופרות יותר אפילו מעכשיו - אז נעשה את זה ביחד.
חלק מההשלכות של השנה החולפת והשינויים הדרמתיים והבלתי צפויים שנקלענו אליהם, אילצו אותי לערוך שינויים במערכת, ואפילו להיפרד בצער גדול מכמה בנות צוות יקרות.
על-אף שהן לא נמצאות כאן עכשיו, אני מבקשת להודות להן בשם כולנו ולאחל להן מלא מלא הצלחה בהמשך. הלוואי והשינוי יביא להן רק טוב.
‏‏‏
אז מחבקת אתכן חזק ממש ומעבירה לכל אחת מכן חופן נוסף של אבקת אהבה, חום, רוך והכלה, כדי שתפזרו על עצמכן ותתעטפו בה ובכוחותיה.
אני מבקשת שתהיו טובות כלפי עצמכן ותנוחו בימים שנותרו.
הגנים והחצרות נראים מעולה!
אין כמוכן!!! מתחשק להיות שוב ילד/ה בגן!