title
title
title
title
title
title
סיפורו של "משק החי" באיילת
בעקבות "חידת השבוע" השנייה לאוקטובר 2020 שעלתה לאתר, אלי רוזנברג נזכר ומספר:

משק החי באיילת, בעבר
"משק החי", או בשמו האיילתי, "משק ביה״ס". היווה פינה מיוחדת שהוקמה לחברת הילדים בגילאי בית הספר. למיטב זיכרוני מיקומו הראשון היה במקום ששוכן ביה"ס "מבוא הגליל". בעיקרו הוא שימש כגן ירק, וטיפלו בו ״הנוער המקומי״ כלומר, בני המשק בעיקר בגילאים 12 - 18.
עם הקמת "מבוא הגליל", הועבר המקום צפונה, משמאל לשביל המוביל אל נחל חצור, היכן שהיום ממוקם החלק המזרחי של מתחם הוואדי.
שם הוקמו מבני אזבסט (חומר אסור לשימוש היום), שבהם שוכנו : עיזים, כבשים, תרנגולות, ברווזים, ומדיי פעם עופות תועים, או פצועים, שאומצו במקום לאחר שנמצאו בשטחי המשק. העוף המיוחד ביותר ששהה שם היה נשר אזניה, שעליו אפשר להקדיש פרק מיוחד.
את הנשר הפצוע מצא יגאל מירון בפרדס והביא אותו לטיפול במקום.
כמו כן היה שם גמל ש״אומץ״ ע״י משה גלילי, לאחר שנתפס עם חולית מבריחים בנגב, וזה לכשעצמו היה אטרקציה לא מבוטלת.
בנוסף לגמל, שנקרא גולני, הגיע למקום גם חמור קפריסאי גדול וחזק שנקרא ערד .(בתצלום זה לא החמור, זו פרדה שקדמה לו ונקראה ויולה) .
שטחיי גן הירק הועברו לצד המערבי של השביל, והשתרעו עד למקום בו נמצאת חוות הסוסים ובית הרוכב.
המבוגרים שהיו אחראים על תפעול המקום היו ישראל שליט, ומאוחר יותר יצחק לגר. אנחנו, הילדים/ נערים, עבדנו בגן הירק ובטיפול בחיות.
המפעל הזה נסגר, כנראה, מחוסר עניין להמשיך ולתפעל אותו, זה אירע בשנות השבעים, ויחד עם טיפול ופיתוח הוואדי כחייבר ופינת מחמד.

מספר תוספות לסיפור "משק החי" שניתנו ע"י מנחם לנדסמן, ענת עברי וגם אלי הוסיף משלו:

מנחם: הפרדה שבצילום שמה זאבה. בסוף שנות החמישים, הסוכנות היהודית הביאה פרדות מאמריקה ואיילת השחר קבלה אחת, או שתיים.

הנער בתמונה הוא יעקב שחף.

ענת: במשק החי היו יותר אווזים מברווזים (מולארדים)

אלי זוכר שלוש פרדות: שחורק׳ה, זאבה וויולה.

השתיים הראשונות שירתו בילדותו את ענפי הזיתים/חרובים, וחצרנות. ויולה, שהגיעה מאוחר יותר, החליפה, למעשה, את אחת מהשתיים (עקב יציאתה משימוש), ועברה לשרת את משק בית הספר, עד הגעתו של החמור ערד. 

יותר מאוחר הוכנס כלי מכני לחצר הקיבוץ – הטרקטור "אליס" כשיצחק דורה נוהג בו, כדי לשרת גם את משק בית הספר.

מוסיף ידע גם אמנון דותן:

הצילום, כנראה מחורף 1967 בתצלום נראה החמור, ונדמה לי שקראנו לו שמולשן. 
התצלום מצולם מכיוון מערב למזרח ומופיעים בו דיר העיזים עם העיזים ששמותיהן היו: וסטה, צביה וקליאופטרה.
לשתי העיזים הראשונות הייתה תנובת חלב מרשימה בממוצע הארצי.
האיש הבוגר שליווה את משק בית הספר באותן שנים, היה ישראל שליט, שהוחלף ע״י יריב עברי. 
כוח העבודה התבסס על ילדי השיכבה הבינונית. השכבה הבוגרת סיפקה את האחראים על ניהול העבודה השוטפת.
את העיזים חלבו בחליבת הערב, בתורנות.
הרחבה על הנושא נתן למצוא בספר יובל ה-50 - חברים מספרים / ישראל שליט