title
title
title
title
title
title
title
כשהוואדי גועש
כשהוואדי גועש באיילת
גליה לנדסמן / חורף - 11.1.1980

כשהוואדי גועש באיילת, החקלאים נושמים לרווחה. 
כשהוואדי גועש באיילת, נוהרים כל החברים והילדים לראות את המחזה הנדיר, ומדמיינים, לרגע, שאלה מפלי הניאגרה.
כשהוואדי גועש בלילה, קשה לדיירי הסביבה להרדם.
הוא סוחף בקצפו אבנים, ענפים ואפילו עוקר עצים.
קשה להאמין איך מעיין כל-כך תמים, שקט וצנוע כל השנה, יכול ככה להתפרץ.
כשהוואדי גועש, אני נזכרת בסיפור העצוב על שני חברים שטבעו בו.
כשהוואדי גועש, יש הרגשה של ברכת אלוהים.
כשהוואדי געש, פגשתי את פנחס בן ארי עם חיוך של אושר על הפנים.
כשהוואדי גועש, אני נזכרת בסיפורי וותיקים, על לפני הרבה, הרבה שנים, שהוא היה מקור החיים ושימש לשתייה, רחצה והשקייה ולמפגש עם הערבים השכנים.
כשהוואדי גועש, זה סימן שירדו כל כך הרבה מילימטרים של גשם וכנראה, תהייה שנה טובה לחקלאים.
הוואדי הגועש הוא חלק מסיפור חייה של איילת-השחר.