title
title
title
title
title
title
"הפואמה הפדגוגית" / סיפורה של הצגה

בשנות ה-50 המוקדמות, היה מקובל לערוך הצגה שנתית בסיום כל שנת לימודים. במאי נודד בשם מישה נחומוביץ, היה עובר בין הקיבוצים ובמשך חודשים היו נערכות בהם חזרות. ההצגה כוונה לכל חברי המשק ולמוזמנים מהסביבה. השחקנים היו בד"כ מהשכבה הבוגרת.


התמונות לקוחות מתוך ההצגה "הפואמה הפדגוגית", על-פי ספרו של מקארנקו. ההצגה התפרסמה בזכותם של שני שירים, שאף הופצו בקיבוצים רבים והפכו לנכסיי צאן ברזל של התרבות האיילתית בעבר:

"בעבר לא מכבר הן היינו
זוהמת השווקים הרחובות.
שוד ושבר היו אז אבינו
וביתנו ספסל בשדרות".
הבמה הוצבה בין בתי החתי'ם החדשים. את הבמה בנה גיל מוזס בעזרת אברהמי לביא. השחקנים היו מהמחזור השישי "שלהבת" ומהמחזור השביעי "אייל".
שחקני חיזוק היו יחזקאל לנדסמן ועודד לביא (אחיהם של אברהמי ויובל). השנה היא 1952, הראשונה לאחר האיחוד עם יוצאי בית השיטה.
באתר "זמרשת" הוכנסו שני שירים שהושרו בהצגה "הפואמה הפדגוגית" בביצועים איילתיים ומצורפים גם הסברים עליהם: