title
title
title
title
title
title
שלג באיילת
שלג על קיבוצי, בשעות הבוקר רד...

נשמע מטורף? מהמם! לא יאומן! מרגש! איזה כיף! הפקה מיוחדת לכבוד שנת המאה...(מתוך התגובות בפייסבוק האיילתים).

 

כן, כל אלה ועוד - מילים המביעות את ההתרגשות 

שאירעה כאן ביום שישי 20.2 15 בשעות הבוקר.

ראשוני המדווחים על התופעה המדהימה, נותנים תיאור פתיחה בסביבות 04:30 לפנות בוקר. כבר אז נצפות מכוניות עטורות פתיתים לבנים על גגן.

והפתיתים הלבנים נעצרים לזמן מה... לוקחים אוויר ומתחדשים לפני השעה 07:00. השלג ממשיך. הפתיתים גדלים ומתעבים, צפיפותם באוויר מרשימה ומעוררת התפעלות. מסביב, תחושה של "אירופה במיטבה". צהלות שמחה והתרגשות מסביב. עין התרה את הסביבה אינה יכולה להבחין בין גדולים לקטנים. צרחות ההתפעלות, קפיצות מסביב, גושי השלג מושלכים מהאחד לשני... אפילו בובה מסורתית (עם אף גזר...) מתרוממת בשכונה.  החרמון הגיע לאיילת!!! השלג מתחיל להיערם... נרגע לזמן קצר ולוקח אוויר... ושוב, מטח חדש ניתח על הארץ... היופי מפעים...

ההתרגשות בדף הפייסבוק של האיילתים שוברת שיאים. מוכרזת תחרות צילומים של השלג...

תמונות ועוד תמונות, סירטונים קצרצרים המתעדים את האירוע ואת השתוללות הנפשות, המפזזות בין משטחי הלבן הבלתי צפוי... מילים נרגשות נזרקות בצווחות של עונג...

אכן הייתה זו חוויה אמיתית, אמנם קצרה, אך לא זוכים לה פעמים רבות.

את התרגשותה מעבירה בדף הפייסבוק אחת מבנות המשק שאינה נמצאת במקום: אני צופה בכל התמונות היפות שהעליתם מהשלג בקיבוץ ונפעמת מהיופי וגם נזכרת, שבשנת 1992. כשהייתי ילדה בכיתה ד', גם אז ירד שלג בקיבוץ וכולנו היינו מאושרים מכך!

ואכן, מאז 1992 לא זכינו למנת שלג כל-כך מרגשת וגם אם אחר הצהריים, כבר לא נשאר לה זכר.