פסל סביבתי
גם לחידה יש סיום והספור של העמוד המשונה מתחיל בראשית שנות הששים של המאה העשרים. קברניטי המדינה באותו הזמן, חיפשו איך להילחם בהטיית הירדן ע"י הסורים. מישהו יזם רעיון גאוני - להטות את הירדן לצינור בעל קוטר ענק, שיתחיל ליד חולתה ויעבור בשדות איילת, לעבר הכנרת. באזור אמנון, יֵצאו המים במפל גדול אל הכנרת. המפל יִצור אנרגיה לחשמל לכל המדינה והמים יהיו למדינת ישראל. אפילו שם ניתן לפרויקט: מח"ד- "מפעל חולה דרומי". הייתי אז מרכז המטע. סימנו לנו את קו הצינור, שיעבור בג'יפטליק ובהתאם, נטענו את מטע האגסים. העמוד המדובר ומצולם על ידי, מסמן חפירת ניסיון לבחינת תחילתה של, אולי, מנהרה שהייתה חלק מהפרויקט. באיילת השחר כבר פינטזו על כביש שיעבור בנחל מכבירם ועל פיתוח שיתרום למקום. אבל הסוף היה בהצבעה בממשלה כנגד התוכנית. פרצה מלחמת ששת הימים והשאר כבר ידוע. לנו נשאר העמוד בפינת מטע הרימונים ברחלים ד'. כשנטענו את מטע התפוחים שם, החלטנו להשאיר את העמוד כזיכרון ל"מלחמה על המים" בשנות השישים.
סיפר:
זהר בר-נץ
פנים אל העבר
בשנת 1959 ניטעה חלקה שנייה של תפוחים באכסנייה ב'. בתחילה הושקתה בתלמים ובהמשך, 1960, הועברה להשקייה בערוגות. מריסוס ברובים עברו לריסוס ב"ספידר" תוצרת דגניה ב'. נרכש טרקטור שני מסוג פרגסון 35. חנן זמר מרסס את החלקה. התמונה צולמה לצורכי התיירות בבית-הארחה.
שורה
אמצעית מימין: איילת לנדסמן, אסא אפק, טל בזק, אורי משלי, בוסמת סונגו, אסף ברימר,
גיא קפלן, עוזי בן ארי, אתי שגב.
שורה
למטה מימין: עידית גופר, חן רוזנברג, ניבה בן נון ז"ל, ......? אילה חונוביץ.
כולם
היו ילדי גן א' עם הגננת דורית צפרוני והמטפלות המסורות שושנה זמיר ורינה דורה.
ילדי המחזור הראשון
שורה למטה מימין לשמאל: אברהמי לביא,אסף לנדסמן, ....? ניצה קנטור. שורה עליונה מימין לשמאל: שרק'ה חנוכי, רבקה סולרצ'יק, אמיצה הורביץ, חיהל'ה מרקמן? יעקב שגב, גדעון אטקין, על כתפיו ישרוליק שפר, דוידקה שחר. המורה הוא זלמן (של "עץ זלמן")