title
title
title
title
title
title
title
סיפורים ברשת

הקטע לקוח מתוך כתבה בעיתון הארץ (במוסף "גלריה"), בה מככבת ישראל הצעירה (1968) בהפקת אופנה נשכחת של מגאזין האופנה "ווג".הדוגמנית היא הצורפתייה דומיניק סנדה בת ה-17, שהוסעה במשך שבוע ברחבי ישראל - שיכורת הניצחון, אחרי מלחמת ששת הימים. היא צולמה באתרים שונים בארץ ובין השאר, הגיעה גם לאיילת-השחר.

...בתצלום אחר הציב אותה סייף בקרב חבורה של גברים, בני קיבוץ איילת השחר, לבושה בשמלת פונצ'ו מפשתן לבן של המעצב הצרפתי פייר ד'אלבי. "הצברים האלה (40% מהאוכלוסייה היהודית נכון להיום) הם ילדי העצמאות, שמחת החיים והתקווה", הוא כתב בטקסט הנלווה. "בחיוניות הפורצת מהם יש מן הקוץ ומן הפרח של הקקטוס. יש להם אופי, את זה אי אפשר לפספס. גם לנערים וגם לנערות... הם נראים חדורי ביטחון וודאות. האומנם כאלה הם? זהו בדיוק הסוד שלהם. סוד, שחיוך יפה ורגוע מגן עליו. חיוך זה גורם לך בן רגע לרצות לחבור אל הצד שלהם."כתייר", הוא המשיך ברשמיו, "תפגוש אותם בעיקר בערב, במועדוני הלילה הקטנים של יפו, הלוא היא סן-פול דה ואנס של תל אביב (כפר מימי הביניים בדרום צרפת. במאה ה-20 הפך למוקד עלייה לרגל לאמנים ולאנשי רוח), ובחבורות זמר (מצוינות) של צעירים, השרים יחד שירים עבריים נהדרים באווירה יוצאת מן הכלל. לעת חצות קם אחד מהם ואומר: ‘סלחו לי, אנחנו צריכים ללכת, אנחנו עובדים בקיבוץ'... הרי לכם בילוי אותנטי. את החוויה שחוויתם בערב כזה לא תשכחו לעולם".




איילת-השחר - פינת הנוסטלגיה
סידרת רשימות נוסטלגיה מאיילת-השחר מהשנים 93 - 94, שפרסמו  ב-TheMarker Cafe מעטו של יוסי בן-דוד ו...?