title
title
title
title
title
title
title
השחל את הטבעת
צביקה שגב

פעם, פעם, פעם, כשהייתי קטן, לא היו לנו משחקים כמו שיש היום. היום לכל אחד יש טלוויזיה ווידיאו, ומחשב והמון משחקים שונים.
לנו לא היו משחקים כאלה וגם לא היו לנו כדורים או נעלי ספורט כמו שיש היום, ולכן המצאנו כל מיני משחקים שהתאימו לתנאים שלנו.
מכיוון שכשאני הייתי ילד הילדים היו אוכלים בבתי הילדים ולא בחדר האוכל הגדול יחד עם ההורים, היינו הולכים עם ההורים לחדר האוכל, וכשהם היו אוכלים היינו אנחנו משחקים על הדשא הגדול.
אחד המשחקים האהובים עלינו ביותר היה "השחל את הטבעת".
כמו בכל משחק היינו מתחלקים לשתי קבוצות, והיינו לוקחים טבעת מגומי (כי לא היו אז טבעות מפלסטיק כמו שיש היום..) וחתיכת מקל, ומשחקים !
כל קבוצה הייתה מעמידה שחקן אחד על ארגז או על פח, ובידו מקל. שאר השחקנים היו צריכים למסור את הטבעת אחד לשני, וכשהיינו מתקרבים אל השחקן עם המקל היינו זורקים את הטבעת אליו ומנסים להשחיל את הטבעת על המקל, כמו שהיום עושים בכדורסל, רק שלנו הייתה טבעת במקום כדור.
את המשחק הזה שיחקנו בכל מקום - על הדשא הגדול שליד חדר האוכל, על הדשא שהיה ליד בית הספר וגם במחנות הקיץ, שהיו מתקיימים בדרך כלל לחוף הים בזמן החופש הגדול. במחנות היינו משחקים, נגד קיבוצים אחרים, על החול הרך והיה מאד נעים לקפוץ ולהשתטח על החול.

הערה חשובה:
הסיפור נכתב כפי שצביקה היה מספר אותו לילדיו ולנכדיו.
סיפור שמסופר בעל-פה, אינו דומה לזה שנכתב.