title
title
title
title
title
title
title
הקפת ים המלח והפילוג בבית השיטה
הפילוג בשנת 1951 בבית השיטה וסיפור הקפת ים המלח ברגל בשנת 1934 
( או הסיפור שלא זכיתי לשמוע )

בבית השיטה של ילדותנו התהלך סיפור מופלא על הקפת ים המלח בקיץ 1934.
את הטיול ביצעו חמישה עשר חברי השלמות של הקיבוצים בית השיטה ומעוז חיים בסיום
תקופת הכשרה שעשו בקיבוץ נען.
לחברי ההכשרה יש חלום להקיף את ים המלח ברגל. בשנת ההכשרה הם עושים הכנות לרבות מעבר הירדן מצפון לים המלח ומסע קצר בעבר הירדן שבו הם נתקלים בדובה ושני גורים.
את מועד הטיול קבעו לסוף אוגוסט.
כחברי ההגנה הם פונים לשאול מאירוב (אבי גור) איש מרכזי בארגון ההגנה לקבל את אישורו והוא אוסר עליהם לצאת.
בצר להם הם פונים לישראל גלילי חבר נען מבכירי ההגנה שאומר כי לא היו צריכים לבקש אישור אבל משביקשו עליהם לקבל את מרות ההגנה.
החבורה על ציודה עולה לירושלים ובסניף התנועה מנהלים דיון האם לצאת לטיול, דיון שלא מסתיים ונמשך למחרת ובו הם מחליטים להצביע וההחלטה מתקבלת.
באוטובוס ערבי נוסעים לצפון ים המלח וחוצים את הירדן משך ארבע שעות, הלילה עובר ללא שינה בגלל היתושים.
המסע מתנהל כשורה עד לקרבת קניון הארנון מקום בו מצוקי החוף מגיעים לים.
הם מתפצלים כאשר הקבוצה העיקרית מחפשת שביל ומסתבכת ללא מוצא ונכנסת ללילה כשהיא מפוצלת לשלוש קבוצות.
הקבוצה האחרת המונה ארבעה ובהם ראובן פושט הר-צבי ועזרא כדורי שאינם יודעים לשחות מחליטים לשחות לארנון.
אחרי שעות של שחיה בלילה מושארים ראובן ועזרא על סלע בים והשניים האחרים מגיעים לארנון.
אחרי לילה של סבל מצמא החבורה העיקרית שהתפצלה מוצאת את השביל לארנון, כדורי ופושט מצליחים להגיע מהסלע שבים לחוף ומשם לארנון.
אחרי בילוי בקניון הארנון נמשך המסע, באזור הלשון המשטרה עוצרת את חברי הטיול ואחרי משא ומתן משחררת אותם לדרכם.
המטילים מגיעים למחנה העובדים בסדום נחים, מתאוששים ומקבלים משלוח מזון מקליה שבצפון.
בדרך צפונה לעין גדי מתפתח שרב כבד, המטיילים מפספסים את הכניסה לעין בוקק ונקלעים למצוקת מים קשה.
עולים על מצדה ומשם למעיין בנחל צאלים שאותו אינם מוצאים.
למחרת, מצוקת המים בשיאה, חלק מהמטיילים מגיעים לעין גדי וחוזרים עם מים.
עוד יומיים מעין גדי דרך עין פשחה בחזרה לקלייה ומשם, עם אותו נהג אוטובוס ערבי המופתע מהופעתם אחרי 12 ימים.

בשנת 1951 שנת הפילוג החליטו כי הגיע הזמן לספר על המסע המופלא לנו בני כיתות ו – ז.
את עלילות המסע מספרים בהמשכים בפעולות לילה לאור מדורה.
וכך הגיע היום הגדול וזכינו לשמוע את הפרק הראשון במסע שסופר ע"י "בינג'י" ממשתתפי הטיול אלא שאז החליטו כי לנו ילדי מפא"י אין זכות לשמוע על המשכו של המסע.
מי החליט ? אולי יוזמה מקומית? אולי מצווה דרבנן משולחנו של טרשנקין?

בשנת 1977 הוציא מי שהיה מפקד הטיול רפי טהון ספרון שכותרתו "הקפנו ברגל את ים המלח". וכך לאחר 26 שנים זכיתי לקרוא את כול עלילות המסע.
באיילת השחר היו שניים שהשתתפו במסע, ראובן הר צבי (פושט) הג'נג'י שהיה האקונום של המסע ועזרא כדורי שהגיע ממעוז חיים.
לשאלתי סיפר לי ראובן כי חודשים אחרי הטיול ישן עם מימיה לצד מיטתו.

תמונה אותנטית מהמסע עליו מסופר כאן
פרטי תמונה מספר תמונה: 19370427
כותרת: מסע להקפת ים המלח. צלם: אחר תאריך 1934
תאור:
14 צעירים ממחנות-העולים עומדים להקיף את ים-המלח
(מימין לשמאל): רפי טהון, עזרא כדורי, ראובן הר-צבי, מרדכי הלוי, יצחק אברהמי, דודו אפל, יהודה'לה טל, יונה רביצקי, ברוך זרובבל, אורי יפה, בנימין פוזננסקי, אבשלום יעקבי (אבשולכץ), עדין שולמ