title
title
title
title
title
title
title
גרזן הפיסול של מנשה קדישמן ז"ל

לא תאמינו, אבל הגרזן, ששימש את קדישמן לפיסול, נמצא בידיו של יגאל לנדסמן.
והמעשה כך היה.
יגאל, שהיה מצעירי "הנוער המקומי", התחתן, בשנות החמישים של המאה הקודמת, עם תלמה שטיינברג, שלמדה שתי כתות מתחתיו.
זיוה שפיגל, בת מחזור של יגאל, התחתנה עם דדי בן-שאול, שלימים נודע כצייר מוכשר, שהיה גם מנהל המחלקה לאמנות הציור בבצלאל.
יגאל ותלמה קיבלו חדר בצריף עם סוכית צמודה. זיוה ודדי גרו לידם.
לימים הגיע מנשה קדישמן לבקר את דדי, והחל לפסל בגבס בסוכית של יגאל ותלמה. הגרזן נשכח בסוכית, ויגאל, כנקמה על הלכלוך שעשו לו בסוכית, לא טרח ליידע את דדי על האבדה של קדישמן.
וכך נשמר הגרזן בידיו של יגאל עד היום.
מנשה קדישמן ידוע בציורי הכבשים שלו.
היה באיילת-השחר עוד אמן-צייר, אבשלום עוקשי, שעבד בדיר וצייר כבשים.
אבל זה שווה סיפור בפני עצמו.

בשולי הסיפור יש לציין:
תלמה הפכה, לימים, לציירת מוכשרת בזכות עצמה.
לגבי דדי בן שאול, הייתה שמועה שהתנחל בערוב ימיו בסג'רה.
בדירתם של אסתר ועוזי (שהתחתנו ג"כ בשנות החמישים), יש עד היום תמונה של דדי, שניתנה לנו כמתנת חתונה. התמונה בוצעה ע"י דדי מעירוב של גבינה לבנה בצבע, כדי ליצור צבע עמיד לאורך עשרות שנים, מה שמוכיח את עצמו למהדרין.
זיוה ודדי התגרשו. תלמה ויגאל, אסתר ועוזי עדיין מחזיקים מעמד.
אולי בזכות הגרזן של קדישמן והציור של דדי.

עוזי דיסלר
ל"ג בעומר תשע"ה