title
title
title
title
title
title
title
תמונת השבוע / אוגוסט 2 2015

חוט מקשר קיים בין ארבעת הפסלים, אותם העמיד יגאל מצפון לדשא המרכזי, בשטח הסמוך לגנונים ולמטוס הסורי. עם הפלתו הסתיים סבלה של איילת-השחר מהתקפות הצבא הסורי.
כל פרוייקט הפסלים קשור למטוס וגם להיותו ממוקם באזור בתי הילדים. השאיפה לעוף, להתרומם, לטוס מאפיינת חשיבה חלומית של ילדים רבים. זו שאיפה ארוכת יומין ומקיפה. באיילת-השחר, בחרו מספר בנים בטייס בעת שירותם בצה"ל.
"הילד היושב על הנשר" (פסל שהוצב בשנות ה-60) חולם על מעוף. יש בפיסול מה שנראה ומה שמוסתר ובלתי נראה. כך בפסל "צילי וגילי ואכי" (הוא אכילס). עם כל המאמצים לשמור ולהגן על הילדים לא תמיד ניתן. "עקב אכילס" מסמל את נקודת התורפה במאמצינו להגן על ילדינו.
הפסל השלישי שהוצב – "הילד החולם עם עיני התכלת והאייל לצידו". האייל הינו סמל לעקידה. זוכרים את הילד, יצחק? התמימות הילדית נשקפת מעיניו של בעל עיני התכלת. ואנחנו? את הילדים שלנו אנו שולחים למלחמות. זה מוטיב חוזר באמנות הישראלית.
לפסל שהוצב אחרון, קורא יגאל "עוף גוזל" וגם "קן לציפור בין העצים". שני שירים ישראלים קלאסיים, העוסקים בתמימותם של ילדים ובחלומות על מעוף ושחרור במרומים.
בשיר "עוף גוזל" ישנה שורה האומרת "אך אל תשכח, יש נשר בשמים" , אך אל לנו לשכוח - גם הנשר עשוי להיפגע בעת מעופו...
וכך נסגר המעגל הקושר בין ארבעת הפסלים המתעדים רעיון, אותו הגשים יגאל בחלקת הגן שמאחורי בתי הילדים ובצמוד למטוס שהופל.

(סיכום ראיון שערכה כרמלה עם יגאל בעקבות הצבת ארבעת הפסלים)