title
title
title
title
title
title
title
סיכום עונת 2015 במטע
אוקטובר 2015

רימון
בימים אלו נקטף ונארז הרימון. מטע  הרימון מונה כ-650 דונם המחולקים למספר זנים:
זן מוקדם: "עכו" כ-115 דונם
זן אמצע עונה: "הרשקוביץ'" כ-35 דונם
זן עיקרי: "וונדרפול" כ-500 דונם.
הרימון הינו אחד משבעת המינים, שלכאורה, אמור לגדול בקלות בכל אזורי הארץ, אך הוא נחשב לגידול קשה, עתיר עבודת אדם וידע טכנולוגי, בטיפול שלאחר הקטיף.
עץ הרימון הוא למעשה שיח ש"כופים" עליו להיות עץ ודורש עבודת עיצוב, גיזום, דילול, ריסוסים, חשיפת פרי לאור, קטיף, קירור, מיון, אריזה ושיווק והובלה בקירור.
הפרי חשוף במטע כ-240 יום בשנה (לעומת משמש – כ-70 יום). מאד רגיש למזיקים רבים ומחלות, פגעי מזג אויר- שמש, חום/שרב, גשם ורוחות.
הרימון נזקק לטיפול מיוחד לאחר הקטיף וקליפתו רגישה למכות מכניות ולנזקי צינה בקירור.
קליפת הרימון אמנם עבה אך היא "נושמת חזק" וחדירה לחמרים ולכן יש מעט חומרי הדברה המותרים בשימוש כנגד פגעיו.
עד שנת 2009 , הרימון היה ענף ריווחי מאד והייצור המקומי סיפק את הצריכה בארץ, שהיא כ- 10,000 טון. כל כמות שמעבר לצריכה יוצאה לחו"ל במחירים טובים.
בשל כך, ניטעו בכל רחבי הארץ דונמים רבים (לא ממש יודעים כמה), שמייצרים כמות של כמה עשרות אלפי טונות, כמות שמחייבת שיווק לחו"ל ומהווה אתגר תחרותי גדול לחברות היצוא.
העודפים בשוק המקומי גורמים למחירים נמוכים בארץ והתעשייה למיץ ולפריטת הגרגרים עדיין קטנה יחסית.
צריכת הרימון העולמית גדלה בעקביות ובכל העולם ניטעו רימונים (בלא מעט מקומות אף בסיוע יועצים ישראלים).
המדינות המרכזיות שמתחרות על השווקים שלנו בחו"ל הינן מצריים, טורקיה, ספרד,דרום איטליה, הודו ואירן. שם עלויות הייצור נמוכות ויש תמיכות ממשלתיות.
המלחמה היא על האיכות.
בעיקרון הרימונים הקטנים משווקים למערב אירופה והגדולים לרוסיה.
ירידה בשערי הרובל ועליית הסיכון בסחר עם רוסיה, מקשה על יצוא בכמות הנדרשת.
אצלנו הזנים המוקדמים ריווחיים כבר שנה שלישית ברציפות ושומרים על יבול ומחירים יציבים. הם מבוקשים בעיקר באירופה.
ייצאנו השנה, עד כה לחו"ל, כ-300 טון מהזנים האלו והמחירים סבירים.
בימים אלה – באיחור, יחסית (מחכים לקבלת צבע), נתחיל בקטיף ה"וונדרפול".
היבולים נראים טובים ולאחר שהסרנו את רוב הפרי שקיבל מכות שמש,הפרי נראה טוב.
מקווים שנצליח לייצא כמה שיותר, מה שיבטיח יותר רווח.

שקד
גידול שאינו דורש כוח אדם רב ורוב הפעולות ממוכנות.
השקד נמצא בעליה גדולה בצריכה ומחירו נקבע בשוק העולמי.
קליפורניה היא היצרן העיקרי ועקב מספר שנות בצורת שם, הם ייבשו מטעי שקד רבים ונוצר מחסור גדול, שמשפיע על עליית המחירים (כ-70 אחוז תוך ארבע שנים) והמגמה בעליה.
מטע השקד מונה כ-510 דונם. הזן המרכזי הוא "אום אל פאחם".
השנה סיימנו את הניעור ו-2/3 מהפרי כבר פוצח במכון בגבע. אחוזי הגלעין הם כ-25 ונתנו לנו יבול של כ-180 ק"ג גלעין לדונם באיכות טובה. הפרי נמכר כולו במחיר טוב, שמשאיר רווח נאה.

אפטרינה (אפרסק-נקטרינה)
ענף עתיר ימי עבודה בדילול וקטיף.
אצלנו - כ-60 דונם.
כל הפרי נארז בשטח. היצף השוק השנה ומחירים ירודים עם ימי עבודה רבים, הביאו לתוצאה לא טובה של הגידול.
נצטרך ללמוד ולשפר את הגידול ובעיקר את הקטיף, ולהעביר את מרכז הכובד לעבודה בבית- האריזה ולא בשטח.

תפוח "ענה"
במטע – כ-52 דונם.
גידול עתיר ימי עבודה בדילול ובקטיף.
ה,ענה" - הוא תפוח קיץ, שמטפחו הינו אבא שטיין ז"ל מקיבוץ עין שמר.
מחירי ה"ענה" השנה היו נמוכים מאד, עקב תחרות מול מלאי ארצי קיים שנשמר בקירור משנה קודמת ופרי מיבוא.
הפרי רגיש למכונות אריזה ולמכות מכניות ולכן נארז בשטח.
למרות יבול טוב ואיכות טובה, הגידול מפסיד, ואם נרצה להמשיך לגדלו, נצטרך למצוא דרך להורדת מספר ימי העבודה.

גויאבה - כ-12 דונם צעירים שהיו צריכים להניב השנה, אך קפאו באירועי הקרה והשלג בחורף שעבר ונמצאים בשיקום מחדש.

ליים - גידול משני אצלנו, שנעשה מתוך ניסיון לחפש גידולים חדשים, אך על פי הנראה, לא מצדיק את פיתוחו.

אפרסמון - נטענו זן קייצי, שמתאפיין בהבשלה בתקופה שהשוק ריק מאפרסמון.
הזן רגיש לחום והעץ שלו חלש. אם נלמד ונצליח לגדל אותו כראוי אפשר שיהיה גידול טוב.
הגידול אינו דורש הרבה עבודה ויחסית, לא נדרשים ריסוסים רבים. מחירו טוב.

אגס - ענף שנמצא בתהליך חיסול בארץ ואצלנו. הוא חשוף ליבוא מצד אחד ורגיש למחלת חירכון שמכה בעץ.
מתוך 250 דונם שהיו לנו בשנה שעברה, נשארו כ-20 דונם.

שזיף
אנו בשלבים אחרונים של קטיף השזיף.
עונת השזיף הנוכחית מתאפיינת ביבול ארצי ומקומי גבוה. דבר שגרם לימי עבודה רבים בדילול ובקטיף.
יבול של כ- 1300 טון מכ-590 דונם במחירים בינוניים. שוק מוצף ומיעוט ביצוא הקשו על העונה.
השנה גם תקף את השזיף מזיק שלא נראה עד כה אצלנו. כפי הנראה הגיע מחלקות של ה"שכנים".
שם המזיק – אנרסיה, או עש המשמש. הזחל קטנטן מאד, מתחיל פעילותו באמירי הצימוח,לאחר מכן מוטלים הזחלים על הפרי וחודרים אליו וגורמים לו להירקב.
כשהתגלה המזיק, התחלנו לרסס באינטנסיביות בכל האמצעים. גם כאן, מספר החומרים המותרים בזמן הקטיף מועט ביותר ואלו שמותרים, יקרים מאד ואינם יעילים דיים.

משמש
גידול עם יתרון יחסי באזורנו. צריכתו בארץ יציבה ועונתו קצרה.
השנה התאפיינה ביבול טוב ומחירים בינוניים.
המשמש דורש ריכוז מאמץ של גידול ועבודה רבה לתקופה קצרה ונכון להיום, הוא אחד מהגידולים היותר ריווחיים במטע.

ולסיום
כל פרי המטע מגיע לבית האריזה, שמנהלו הוא איציק אלישע.
עובדים בבית האריזה: אהרן חי - המשווק, רם ששון ושמואל רוכמן- בייצור, דליה כהן במשרד, רענן איצקוביץ' באיכות, קבלן ועובדיו בזמן שיש מיון.
מסייעים על פי הצורך יובל לביא, יוני ארז ובני קליין.
היצוא נארז על ידי מכונת המיון. השוק המקומי נארז ברובו בשטחי המטע.
האריזה בשטח, יוצרת עבודה רבה בלוגיסטיקה( הובלת קרטונים ריקים ומלאים) בלגן ולכלוך בשטח בזמן הקטיפים והוצאות עבודה גדולות יותר. כל זה נעשה למען שיפור המופע והאיכות של הפרי. אריזת השטח מבליטה את מראהו הטבעי של הפרי.
צוות המטע הקבוע מונה את מוטי סונגו, עופר מירובסקי, נבו הרמן, יאיר בהט, צבי שדה, דן גולן (שמחלים מפציעה), אייל כרמי, כ-20 תאילנדים ועוד ישראלים בין 30 ל-100 עובדים, על פי צרכי השעה. בשיא הקטיף העונה עבדו במטע מעל 170 עובדים.
העניין מצריך אירגון ופיקוח מורכבים ומסובכים בין כל הגידולים והעובדים, תוך המשך טיפול בשאר הדברים במטע.
הסתיימה לה שנת השמיטה ואנו מתכננים לעונת הקרובה נטיעות של משמש, שזיף ושקד.
מאחלים לכולם ולנו שנצלח את העונה העמוסה בהצלחה וברווחיות.
                                                                                                                                                                                         סיכם:  איל כרמי

https://youtu.be/WuLKjnSzcFg                       

צפו בקטיף אפרסמון באיילת-השחר    

 

       https://youtu.be/u4IFJhBvYBs 

      צפו בניעור שקדים באיילת-השחר