הדרך הבייתה
כשאני הייתי ילד בגן, עוד לא היו מדרכות וכבישים במשק וכל יום אחר-הצהריים, הייתי הולך לבקר את ההורים ולאכול אצלם ארוחת-ארבע. 

ההורים שלי באו מגרמניה ולארוחה הזו הם קראו "קפה שטונדה", שזה אומר "שעת קפה". 

בדרך שלי הבייתה, הייתה ירידה גדולה ומלאת בוץ ואני התגלשתי שם בבוץ כל יום. 

ההורים קצת כעסו, החליפו לי בגדים ולמחרת זה קרה שוב. 

בבית הייתי פוגש גם את האחים שלי, היינו מדברים ביחד וההורים סיפרו לנו על החיים בגרמניה.
באיילת-השחר אבא שלי היה האופה הראשון ואחר-כך הוא היה קצב. אמא שלי עבדה בהנהלת חשבונות.