title
title
title
title
title
title
title
ככה זה היה כשהייתי בגן

בלילה בגן
לגן שלי קראו "גן שחורה", כי ככה קראו לגננת שלי. כשאני הייתי ילד, לא ישנו בבית של ההורים בלילה. 
כל הילדים ישנו בגן והייתה שומרת לילה, ששמרה על כולם. 
היא הייתה עוברת בין המיטות של הילדים, מכסה את מי שנפלה לו השמיכה ויושבת ליד מי שקצת פחד. בבוקר היינו קמים ומתלבשים לבד.
היינו ילדים מאוד עצמאיים.

הדרך הבייתה
כשאני הייתי ילד בגן, עוד לא היו מדרכות וכבישים במשק וכל יום אחר-הצהריים, הייתי הולך לבקר את ההורים ולאכול אצלם ארוחת-ארבע. 
ההורים שלי באו מגרמניה ולארוחה הזו הם קראו "קפה שטונדה", שזה אומר "שעת קפה". 
בדרך שלי הבייתה, הייתה ירידה גדולה ומלאת בוץ ואני התגלשתי שם בבוץ כל יום. 
ההורים קצת כעסו, החליפו לי בגדים ולמחרת זה קרה שוב. 
בבית הייתי פוגש גם את האחים שלי, היינו מדברים ביחד וההורים סיפרו לנו על החיים בגרמניה.
באיילת-השחר אבא שלי היה האופה הראשון ואחר-כך הוא היה קצב. אמא שלי עבדה בהנהלת חשבונות.