!?We don't need no EDUCATION
01/03/2024
!?We don't need no E D U C A T I O N
הם ערים כל הלילה, הם קמים בצהרי היום, מזה חמישה חודשים הנוער שלנו חי במעין חופש גדול מתמשך ואינסופי, תלמידי היסודי לא חזרו עדיין לשגרת לימודים מלאה, ותלמידי הכיתות הנמוכות? הם אמרו שלום כיתה א' או ב' באחד בספטמבר, למדו חמישה שבועות שרובם ככולם חופשים וחגים, והלכה למעשה, הם לא חזרו לבית הספר עד היום.
קורונה? קטן עלינו!
אחרי תהפוכות, מעברים ושינויים חדשות לבקרים, המצב של התיכונים בגליל העליון התייצב פחות או יותר על 12 שעות לימוד שבועיות, ארבעה ימים בשבוע, במבנה של בית הספר היסודי. ילדים גדולים בכיסאות קטנים, שלומדים במשמרת שנייה, את המשמרת הראשונה מאיישים תלמידי היסודי שלומדים עד השעה 12:30 במקום עד השעה 15:00, וזה לא כולל את תלמידי הכיתות הנמוכות, שכלל לא חזרו לבית הספר מאז השביעי באקוטובר, והם לומדים עדיין במרכזי למידה מאולתרים בישובים.
והמורים? הם צריכים להדליק משואה ביום העצמאות. חלקם מפונים, חלקם מזגזגים בין בתי ספר למפונים באזור טבריה לבתי ספר מפונים לתלמידים שאינם מפונים... מדרום העמק. לתלמיד מכיתה ט' למשל, יכולות להיות שתי מורות למתטיקה ועוד שתיים לאנגלית, וכולן ביחד לא מגיעות לתקן של לימודי הליבה, כן, אלה שכולם מזדעקים כאשר הם נעדרים מבתי הספר במגזר החרדי, אבל אצלינו, בצפון ובשם המלחמה, זה חוקי. המחנכת של בתי מכיתה ג' במבוא הגליל היא המורה המחליפה של המורה המחליפה שהחליפה את המחנכת החדשה מקיבוץ דן, שפונתה עם קיבוצה לחיפה.
'ככה זה עכשיו' אנחנו מסבירים לילדינו, פורסים ידיים לצדדים, מעקמים מעט את הפה, ומצביעים עם הסנטר מעלה וקדימה, רוצים לומר שזה זמני, שאלה החיים, שעברנו את פרעה, שעברנו את הקורונה, ועכשיו אנחנו עוברים ונעבור גם את זה. זה מה יש ועם זה ננצח. כמו תמיד.
ויש לזה גם מחירים כמובן, רגשיים, לימודיים וחברתיים. המזל שלנו שיש לנו קהילה חזקה וחינוך בלתי פורמלי המספקים מסגרת והגדרה.
כשאני מספרת את כל זה לחבריי מהמרכז ואפילו לצפוניים מאזור עמק יזרעאל, הם מופתעים מאוד. תוסיפו לזה את ההודעה שקיבלנו השבוע מקופת חולים כללית ביום הבחירות שלא התקיימו כאן, שהמרפאה סגורה אבל לא שכחו אותנו ובמקרה הצורך אנחנו מוזמנים להגיע למוקד החירום בקריית שמונה. המפונה והמופגזת.
כנראה שאנחנו חיים במדינה אחרת, ובואו פשוט נתחיל לשלם מיסים לנסראללה או לאסד, אולי הם ידאגו לנו טוב יותר.
'איזה לפלפים אתם!' אמר לנו יניר קוזין בריאיון בגלי צה"ל, כי השבוע ההורים כאן הפסיקו להיות לפלפים והתחילו קצת קצת, טיפ טיפה, טיפה'לה, להעלות את הדברים למודעות, לדבר עם התקשורת ואפילו עם שר החינוך.
סוף סוף הנושא נמצא על המפה, ואפילו אם מדובר בשולי המפה המשתפלים מטה במורד השולחן, הרי שגם זו התחלה וגם זו לטובה. אולי.
- הורים מהצפון טוענים: ״ילדינו מופקרים ולא מקבלים שירותי חינוך כראוי״, קישור לכתבה בעיתן מעריב
- שעה 13:00 בכפר בלום: י"ב1 לומדת ספרות, הכיתה המקבילה בטבריה, קישור לכתבה בעיתון הארץ (ובקובץ PDF למי שלא מצליח לקרוא את הכתבה)
- 'איזה לפלפים אתם', החל מדקה 6 אצל יניר קוזין וספי עובדיה בגלי צה"ל
- המעוניינים לתרום לשינוי המצב באופן פעיל מוזמנים להצטרף לקבוצת וואטסאפ ייעודית בקישור המצורף