על אודות הקיבוץ
איילת-השחר הקיבוץ הראשון בגליל העליון, נוסד בתרע"ו, סתיו 1915
קיבוץ איילת השחר נמצא בדרום עמק החולה,
במבט למזרח אפשר לראות את רכסי ההרים של רמת הגולן,
ממערב לקיבוץ ומצפון לו נשקפים הרי כנען והרי נפתלי,
ומצפון אפשר לראות את מטולה, את דרום לבנון ואת ההרים הסובבים אותם, ואת פסגת החרמון הנישאת במלוא הדרה ובחורף, מקבלת את פני הבאים בלובן בוהק ויפהפה, בואך איילת השחר.
באיילת השחר מתקיימת קהילה כפרית, צומחת ומתחדשת, המשמרת את ייחודיותה ואת מורשתה ומתאימה עצמה לצרכים המשתנים.
לצד האגודה החקלאית השיתופית הוותיקה של חברי הקיבוץ – האגש"ח, הוקמה בשנת 2009 שכונת ההרחבה, כפר היין, המאכלסת בעיקר בני משק במעמד תושבים (שאינם חברי קיבוץ).
מאז שנת 2015 ועד היום נבנית באיילת השחר הרחבת שנייה, שכונת הפקאן, עבור כל מי שבוחר להצטרף לקיבוץ במעמד של חבר. כמו כפר היין, גם שכונת הפקאן מאכלסת בעיקר בני משק חוזרים וחברי קיבוץ ותיקים.
בשנת 2011 הוקמה בקיבוץ האגודה הקהילתית-מוניציפאלית נופי איילת, המאגדת את כל אנשי איילת-השחר – חברים ותושבים בקיבוץ ובשתי ההרחבות.
איילת-השחר – קיבוץ GOOOD
מעט היסטוריה
הישוב הוקם על ידי קבוצת חלוצים קטנה, שישה ח'רתים בתנאי אריסות.
בשנת 1918 קיבלו עשרים המתיישבים חזקה על הקרקע, ובשנים 1922–1923 החלו בבנייה של ישוב קבע.
בשנת 1920 שימשה איילת-השחר כמרכז לכוחות שנחלצו להגנת תל-חי ובסיס לחוזרים מהקרב.
באותן שנים התבסס המשק על פלחה חרבה, בהמות עבודה, ומעט מאוד בעלי-חיים.
מצוקת המים הייתה גדולה מאוד, באמצע שנות ה-30 נחפרו שתי בארות מים והשמחה הייתה גדולה ביותר, מים אלה שימשו מנוף לפיתוח המשק.
בשנים 1936 עד 1947 קלט הקיבוץ חברות נוער באמצעות עליית-הנוער וקבוצות נוער נוספות שהכשירו עצמן לעלייה להתיישבות.
בראשית שנות הארבעים, שימש הקיבוץ כמרכז ליחידות מהפלמ"ח, ביניהן "החוליה" שעסקה בהברחת עולים בלתי לגאלים דרך היבשה מסוריה ומלבנון. כמו כן, פעלה במקום תחנת השידור המחתרתית "קול הגליל" ויחידות נוספות.
לאורך כל שנותיו התמודד הקיבוץ עם קשיים ועם בעיות, שהיו מנת-חלקו:
הקושי במציאת מים בשנים הראשונות, התנכלות ערביי הסביבה, העמידה מול הפגזות הסורים.
במלחמות ישראל ובמיוחד במלחמת השחרור, שבה נהרס חלק ניכר מהישוב ונהרגו נערים וחברים.
אחרי מלחמת השחרור, עם גלי העלייה הגדולים, הוסיף הקיבוץ לקלוט קבוצות נוער מעירק, ממרוקו, מתוניס ומאלג'יר, וקלט ילדים צעירים ממקומות שונים בארץ, דרך עליית-הנוער. הם התחנכו בקיבוץ וגם נקלטו בו.
עם הפילוג בתנועה הקיבוצית ב-1951, קבוצה גדולה של משפחות עברו מקיבוץ בית-השיטה לאיילת-השחר, וקבוצה של משפחות עברו מאיילת-השחר לקיבוץ הגושרים.
התבססות החברה שגדלה עם הכוחות שנוספו לה, יחד עם כספים שנתקבלו לשיקום הריסות-המלחמה, אפשרו למשק תנופת בנייה, התרחבות והתבססות.
מקורות פרנסה
במשך שנים היו באיילת-השחר קשיים כלכליים ומחסור באמצעי ייצור ופיתוח.
המשק הוא משק חקלאי, בעיקרו.
חקלאות: המשק מבוסס על מטעים, על ענפי בעלי חיים: רפת, לול, מכוורת, וכן על פלחה ועל גידולי שדה שהיו ענפים מרכזיים בעבר אך צומצמו בעקבות המחסור במים. מטעי הנשירים התפתחו, גדלו והם משגשגים. לצידם אפשר למצוא רימונים, שקדים, מטעי אבוקדו ופקאן. בית-האריזה המקומי משרת את המטעים וגם חקלאים מהאזור. (בעבר היו בקיבוץ גם כרמי ענבים, זיתים וחרובים, דיר ומדגה).
תיירות: קיבוץ איילת-השחר כקיבוץ היה חלוץ בפיתוח התיירות בגליל העליון – הוקם בית הארחה שהיה הראשון באזור והתפרסם באיכויותיו המיוחדות בכל הארץ ואף בעולם. אחרי כ-50 שנות פעילות מבורכת, עם המשבר הגדול שפקד את הענף (אינתיפדות ופיגועים בשנת 2001), החליפו את התיירים הרבים – עולים מאתיופיה.
המלון יחד עם חדרי האירוח הפכו לאתר קליטה גדול המכיל כ-500 נפש.
בשנת 2019 חודש בית ההארחה ולצידו נבנה בימים אלו גם מלון שצפוי להיפתח לקראת הקיץ הקרוב במאי 2022.
לצד בית ההארחה והמלון, אפשר למצוא באיילת השחר טיולי ג'יפים, רכיבה על אופניים ומגרשי פיינטבול.
חברה, תרבות ואמנות
הקהילה חוגגת במשותף את חגי ישראל ומציינת את המועדים כמיטב המסורת הקיבוצית.
לאירועים אלו נוהגים להגיע גם אורחים רבים והבנים שחיים מחוץ למשק, וההתרגשות רבה מאד.
מראשית שנות ה-70 מתקיימת בכל יום שישי קבלת שבת בקיבוץ, במשך שנים רבות היא נערכה בחדר האוכל לפני ארוחת ערב שבת, ומאז שנסגר חדר האוכל אפשר להגיע לקבלת השבת במועדון לחבר.
בקיבוץ פועלת ספרייה גדולה ווותיקה מאוד, השוכנת בבית צפרוני.
ב-1970 נחנך בקיבוץ בית-עם גדול ומשוכלל, שהיה פעיל מאוד במשך כ-30 שנה.
בראשית שנות ה-80, הוקם בית-כנסת "אוהל אברהם" (על-שם חברנו אברהם אדרת ז"ל), המשמש את החברים ואת האורחים בימי חג ומועד.
מראשיתו של הקיבוץ התפרסם בו עלון (יומן). בהתחלה יצא בכתב יד והיו קוראים בו בערבי-שבת כחלק מקבלת השבת, מאז שנת 1935 החל העלון להתפרסם בדפוס והוא כלי הביטוי העיקרי של הקיבוץ.
בשנים האחרונות התווספו אתר האינטרנט, קבוצת פייסבוק ואמצעים דיגיטליים נוספים.
בקיבוץ קיים צוות רווחה הדואג לאוכלוסייה המקומית, ופועלים שני מרכזים לגימלאים, גאי"ה במועדון, ו"ידי זהב" בבית התחביב הפועל כיזמות, וכן – ישנו הבית הסיעודי "כליל החורש" – לאוכלוסייה הזקוקה לסיעוד ופועל כענף של הקיבוץ.
הקיבוץ כיום
מזה שנים מתנהל קיבוץ איילת-השחר כקיבוץ מתחדש, בדרגות שונות של הפרטה, תוך שמירה על הערכים הבסיסיים של היותו קיבוץ ועל הצביון הקיבוצי והקהילתי.
החברים והתושבים מוצאים את פרנסתם בקיבוץ ומחוצה לו, וישנם המוצאים פרנסה בצורת יזמויות שונות.
קיימים ענפי שירות, שעם המעבר להתנהלות כקיבוץ מופרט, הפכו לעסקים קטנים המספקים פרנסה לעוסקים בהם:
נגרייה, מוסך, מסגרייה, חשמלייה, מספרה, קוסמטיקה ועוד
באיילת חיים ויוצרים – ציירים, פסלים, צלמים, קולנוענים, אמני קרמיקה, מורי דרך מקצועיים, ואמנים בתחומים נוספים.
בילוי ופנאי
בקיץ – בריכת השחייה, הוואדי והמעיין, ובחורף - גני שעשועים וספורט וטיולים בסביבה המוריקה.
"חפשות" על שלל גווניה מקובלת כאן מאוד בכל עונות השנה (חפשות – מעין פרלמנט, מונח איילתי מקורי).
חוגי יצירה וספורט – הפתוחים לציבור וגם לתושבי הסביבה.
חינוך
ב-1930 נכנסו ילדי הקיבוץ לראשונה לכיתה א' ומאז קיים בקיבוץ בית-ספר, שהתפתח וגדל עם השנים.
מראשית שנות ה-60 בית-הספר הוא אזורי, הוא נקרא "מבוא-הגליל" ולומדים בו ילדים מדרום עמק החולה.
בני הנוער לומדים ב"עמק החולה" שבכפר-בלום – תיכון וחטיבת הביניים, וכן בבתי ספר אזוריים נוספים.
מערכת החינוך נותנת מענה לילדי איילת מגיל בית התינוקות, ומקיפה את כל הגילאים עד סוף כיתה י"ב, עם צוותי חינוך מסורים ובשיתוף ההורים.
קהילה
בשנת 2010 – יצרנו חזון משותף שעיקרו שמירה על מסורת ועל צביון הישוב – ישוב חקלאי, כפרי, קיבוצי הקולט בנים ומתחדש.
ואנחנו ממשיכים לפעול ליצירת דרך משותפת שתהיה טובה ומיטיבה לכלל האולוסייה.