שירים מהבית – איילת השחר/ כרמיה

לִחְיוֹת מְאֹהֶבֶת
לָמוּת מְאֹהֶבֶת
לְהַשְׁאִיר אַחֲרַי הַרְבֵּה אוֹהֲבִים
שֶׁיִּקְרְאוּ בִּסְפָרַי אַחֲרֵי שֶׁאָמוּת
שֶׁכָּל מָה שֶׁחָלַם ג'וֹן לֶנוֹן יִתְגַּשֵּׁם
שֶׁתָּמִיד תִּשָּׁאֵר לִי הָרְשׁוּת וְהָאֶפְשָׁרוּת
לְקַוּוֹת לְעָתִיד טוֹב יוֹתֵר.
לְהַאֲמִין עוֹד בָּאָדָם,
בָּרֵעוּת, בָּאַחֲוָה, בָּרָצוֹן הַטּוֹב.
שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס שׁוּב לְאֵין-מוֹצָא.
שֶׁתָּמִיד אֶזְרֹם עִם הַתְּנוּעָה וְהַמַּחְשָׁבָה
כְּמוֹ הַנְּחָלִים הַזּוֹרְמִים אֶל יַם הַשִּׁכְחָה
אֶזְרֹם אֶל מְקוֹמוֹת יָפִים לְהַלֵּל
וּשְׁכוּחֵי אֵל
וְרַק הָאַהֲבָה תָּשׁוּב וְתִנְבַּע
וּתְחַלְחֵל.

הבית שלי / נטע גלוזמן

הֲמֻלַּת מִתְבַּגְּרִים,
שְׂרִידֵי צִיּוּרִים עַל הַקִּיר
טְבִיעוֹת אֶצְבָּעוֹת
אָבָק וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ.
כֵּלִים וּכְבִיסָה,
קְנִיּוֹת וּבִשּׁוּל
כֶּלֶב, חֲתוּלוֹת
תַּרְנְגוֹלוֹת מְטִילוֹת,
חָצֵר.
עֲבוֹדָה בַּגִּנָּה
סְפָרִים, עֲצִיצִים,
חִבּוּקִים, עֶלְבּוֹנוֹת
הוּמוֹר
דְּאָגָה
עֲיֵפוּת,
וַאֲנַחְנוּ.

עפיפון / נטע גלוזמן
מְשַׂחֶקֶת עַל הַחֲלוֹמוֹת
מְשַׂחֶקֶת בִּכְדֵי לֹא לִשְׁקֹעַ
בְּיֵאוּשׁ מֻחְלָט.
מִשְׁתַּעֲשַׁעַת בְּרָצוֹן
וּבְתִקְוָה מְשַׂחֶקֶת
שׁוּב בְּשָׁלוֹם
בְּצֶדֶק, בְּחֶמְלָה.
הֵם צוֹחֲקִים עָלַי.
אוֹמְרִים שֶׁאֵין סִכּוּי
וְשֶׁאֲנִי תְּמִימָה.
אַךְ אֲנִי נֶאֱחֶזֶת בָּהֶם
כִּבְחוּט בָּלוֹן אוֹ עֲפִיפוֹן
שֶׁהָרוּחַ מוֹשֶׁכֶת מַעְלָה וְהַרְחֵק.
נֶאֱחֶזֶת כְּאִלּוּ הָיוּ הֵם
חַיַּי
כְּאִלּוּ אִם יִשָּׁמְטוּ
מִיָּדַי
מָה
אָז.

געגוע / משה שליט

דֶּלֶת נִפְתַּחַת בִּסְעָרָה
שִׁפְעַת שֵׂעָר מִתְפַּזֶּרֶת בֶּחָלָל
אֲנִי נִמְשָׁךְ לְחוֹלֵל סְבִיבָהּ
שִׁיר נוּגֶה מִתְנַגֵּן
שְׂפָתַיִם אֲהוּבוֹת מְלַוּוֹת
רֵיחַ תַּבְשִׁיל מִתְפַּשֵּׁט
הַכִּסֵּא וּדְמוּתָהּ עָלָיו
צְחוֹק וְדֶמַע
בֵּן מְחַכֶּה לְאִמּוֹ
הַאִם תָּשׁוּב?

בית שהוא שיר שהוא זיכרון / משה שליט

קוֹצֵי הַקַּקְטוּסִים בּוֹהֲקִים בְּאוֹר הַחַמָּה הַשּׁוֹקַעַת
אִמָּא גּוֹחֶנֶת וּמוֹשִׁיטָה יָד לְעָנָף שֶׁכָּרַע תַּחַת כָּבְדּוֹ
קַו טֶרָסָה תּוֹחֵם אֶת הַמִּדְשָׁאָה,
אוֹפַנַּיִם אֲפֹרִים יְשָׁנִים.
בַּמִּדְרוֹן נָעִים לְאִטָּם עַנְפֵי הָרִמּוֹנִים
תַּפּוּז דָּם נוֹשֵׁר, מַשְׁפְּרִיץ מִיץ אֲדַמְדַּם
אַבָּא מְנַכֵּשׁ קוֹצִים,
אִמָּא מְרִימָה זֵר עֲנָפִים מֵהַוֶּרֶד הַצָּחֹר
צֶפַע אֵימְתָנִי לוֹטֵשׁ עֵינַיִם
גִּבּוֹרַת הַחַיִל לֹא תִּירָא
הַשָּׁבוּעַ מִלֵּא אֶת יָמָיו
וּבְסוֹפוֹ מְחַכָּה לִי מִטָּה בְּבֵית הוֹרַי.
אֲנִי לְבַד בַּבַּיִת, צְלָלִים שְׁחֹרִים
נָעִים לְאִטָּם עַל לֹבֶן הַקִּיר.
הַאִם מִישֶׁהוּ בָּא לִגְנֹב אֶת חֲלוֹמִי?

יעקב ורחל / אראלה שי

(בראשית, פרשת "ויצא")
רְאִיתִיךְ לְיַד הַבְּאֵר,
עֵדֶר הַצֹּאן אַחֲרַיִךְ נוֹהֵר
עֵינַי בְּעֵינַיִךְ, נִפְלָאוֹת
וְיָדַעְתִּי -
אוֹת לַבָּאוֹת.
בְּבוֹא הַסַּנְוֵרִים אֶל קִרְבִּי
כְּהָלוּם רַעַם
הָאֶבֶן גָּלַלְתִּי
מִלִּבִּי.
כָּל חַיַּי, רָחֵל,
אֶעֶבְדֵךְ,
לֹא רַק שֶׁבַע.
לוּ גַּם אֶשָּׂא
בִּבְלִי דַּעַת
אֶת לֵאָה אֲחוֹתֵךְ,
וְאֶשָּׂא כְּאֵבֵךְ
זַעֲקַת אֵם.
יְפַת הַתֹּאַר, אֲהוּבָה
לִבִּי הַפּוֹעֵם.

תמונה תל אביבית / אראלה שי

מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר
גַּלִּים זְהִירִים
מְלַטְּפִים אֶת הַחוֹף
הָאוֹר כָּחֹל
מַבְהִיר לְאִטּוֹ.
עַל הַחוֹל
שְׁנֵי כְּלָבִים
מְאֻשָּׁרִים,
מְשֻׁחְרָרִים.
אִישׁ עַל אוֹפַנַּיִם,
אִשָּׁה בְּבֶגֶד חָשׂוּף.
אִישׁ זָר סוֹחֵב
צֶבַע שָׁחֹר.

שיגרת מלחמה / תמי רם קוכמן

חֲמִשָּׁה וָחֵצִי שָׁבוּעוֹת חָלְפוּ
עַד שֶׁחָזַרְתִּי לִמְרֹחַ קְרֶם פָּנִים.
וּבְכָל בֹּקֶר
מֵאָז אוֹתוֹ הַבֹּקֶר
אֲנִי מְנַסָּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמִי
לְהַמְשִׁיךְ.

תיק של אימא / תמי רם קוכמן

בְּתִיק הַגַּב דְּחוּסִים בְּגָדִים
קְצָת תְּרוּפוֹת וּפְּלַסְטֶר.
בִּגְדֵי יָם אִם יִהְיֶה קַיִץ,
מְעִילִים אִם חֹרֶף יָבוֹא.
כָּל הַזְּהָבִים שֶׁקִּבַּלְתִּי מִסָּבְתָא
שֶׁמִּסָּבָתָהּ לֹא זָכְתָה לְקַבֵּל.
דַּרְכּוֹנִים מְחֻיָּכִים מוּכָנִים לְמִלּוּט,
שׁוֹקוֹלָד
וַחֲבִילַת קְלָפִים לְמִקְרֶה
שֶׁהַיְּלָדִים יִרְצוּ לְשַׂחֵק מִלְחָמָה.

מישהו הפסיק את הזרם / זהר אופז ליפסקי

הַמְּכוֹנָה שֶׁמַּדְפִּיסָה פְּתָקִים בְּקֻפַּת הַחוֹלִים בְּחָצוֹר
דִּבְּרָה אֵלַי הַיּוֹם.
נוּ, סוֹף סוֹף
הִיא אָמְרָה
סְלִיחָה, עָנִיתִי, יָמִים קָשִׁים.
הַפְּתָקִים נוֹרוּ אֵלַי בִּצְרוֹרוֹת,
פְּתָקִים רַבִּים שֶׁחִכּוּ לִי יָמִים אֲרֻכִּים,
הַצִּילוּ

תַּנּוּר הָאֲפִיָּה שֶׁלִּי מַקְפִּיץ אֶת הַפְּקָק
מַכְשִׁירֵי הַחַשְׁמַל יוֹצְאִים מֵאִפּוּס
הַלֶּחֶם לֹא נֶאֱפֶה
הַכֹּל מִשְׁתַּבֵּשׁ.
כְּשֶׁאֲנִי מְרִימָה אוֹתוֹ
וְהַחַשְׁמַל חוֹזֵר לִזְרֹם בַּחוּטִים
הַמַּכְשִׁירִים מַחְזִירִים לִי
בְּצִפְצוּף אָרֹךְ.

רַק אֶצְלִי הַנֶּתֶק נִמְשָׁךְ / יפעת דורון-קינסברון

עֶרֶב שָׁקֵט לְהַפְלִיא
הֵנַחְנוּ לַמִּלִּים
הַמַּחֲנָק תָּפַס אֶת מְקוֹמָן.
הַמַּחֲנָק הִתְגַּלָּה
בְּהֵעָדְרָן.
עֶרֶב שָׁקֵט לְהַפְלִיא
כַּמָּה רוֹעֵשׁ הוּא הַשֶּׁקֶט.
הַמַּחֲנָק תָּמִיד
שָׁקֵט לְהַפְלִיא
אֵין בּוֹ מִלִּים
כְּלָל.

חלום של מפונה מבית / יפעת דורון-קינסברון

חָלַמְתִּי
שֶׁמִּתּוֹךְ שֵׁנָה
מָצָאתִי אֶת הָאֲבֵדָה
שֶׁלֹּא הִצְלַחְתְּ לְאַתֵּר הַבֹּקֶר.
וּכְשֶׁפָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי,
מִבַּעַד לְאֵדֵי סִיר הַמָּרָק עַל חַלּוֹנִי,
חִיַּכְתִּי אֶל יוֹנֵק הַדְּבַשׁ
הֶעָמֵל
גַּם הַיּוֹם,
עַל הֶחָצָב
בַּחֲצֵרֵנוּ.
וְעוֹד חָלַמְתִּי
שֶׁהִנְנִי שׁוּב גַּל בַּיָּם שֶׁלּוֹ
וּבְנוּעִי בַּמֶּרְחָב
לִי כָּל גַּל הִנּוֹ מַזְכֶּרֶת,
אֶשְׁכּוֹל נָדִיר
אֲסוּפָה פְּרָטִית שֶׁל יְצִירוֹת מוֹפֵת
הַמִּתְחַיּוֹת
בַּנְּשָׁמָה הַמְּסֻפֶּקֶת
וְחָלַמְתִּי
וְהִרְפֵּיתִי
וְנִרְפֵּאתִי
אַךְ צְרִימַת הָאַזְעָקָה
הֵעִירָה אוֹתִי
כֹּה רָחוֹק מִמֶּנִּי הוּא
בֵּיתִי

איילת השחר / רז יוגב

כַּמָּה עַקְשָׁן הוּא
רֵיחַ הַשַּׁמְפּוּ
אִתּוֹ חָפַפְתִּי אֶת שַׂעֲרוֹתַי
בַּמִּקְלַחַת שֶׁל סָבָתִי.
הָאֵדִים נִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים
בְּכָל מָקוֹם בּוֹ פָּשַׁטְתִּי בְּגָדַי.
אֲנִי סוֹגֵר וּפוֹתֵחַ אֶת תְּרִיסֵי הַזְּכוּכִית
שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ, שֶׁאוּכַל לַחְזוֹת
בַּטִּפּוֹת
הַזּוֹלְגוֹת בְּחִפָּזוֹן מִן הַמַּרְאָה
בָּאוֹר הַנִּשְׁקָף
מִמְּנוֹרַת הָרְחוֹב
בִּשְׁבִילֵי הַבֶּטוֹן הַצָּרִים
בַּחֹשֶׁךְ
הַשּׁוֹרֶה עַל עֵץ הַפֶּקָן.