עצמאות 2025 – הרוחות סערו, והאור כבה: פרצופה של המדינה
08/05/2025
עצמאות 2025 – הרוחות סערו, והאור כבה: פרצופה של המדינה
בעצמאות 2025 רוחות עזות נשבו, המדינה בערה, עשרים אלף דונם עלו באש, וטקסים וחגיגות בוטלו בזה אחר זה. בקיבוץ עצים קרסו על כבלי חשמל – והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.
הכול קרס כמו מגדל קלפים, בתחילה בוטל הטקס לציון סיום יום הזיכרון והמעבר לחגיגות העצמאות,
בעצמאות 2025 רוחות עזות נשבו, המדינה בערה, עשרים אלף דונם עלו באש, וטקסים וחגיגות בוטלו בזה אחר זה. בקיבוץ עצים קרסו על כבלי חשמל – והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.
הכול קרס כמו מגדל קלפים, בתחילה בוטל הטקס לציון סיום יום הזיכרון והמעבר לחגיגות העצמאות,
אחר כך בוטלה הארוחה המשותפת על הדשא של חדר האוכל, וכולנו אכלנו במרפסות ובבתים. ואם לרגע חשבנו שעוד נדליק כאן משואות ונחגוג ברוב עם והדר על הדשא המקושט והיפה שלנו, הרי שעד מהרה גם התקווה הזו נגוזה.
כמה חברים אמיצים הספיקו להגיע לדשא, להדס בצעד תימני, ליהנות מקפה ומאפה, וללגום בירה צוננת באוויר שלרגע נדמה היה שעומד להמריא, אבל אז אפילו ההורה נכנעה לרוחות התקופה.
אז התכנסנו כאן היום כדי לחגוג עצמאות באיחור. מול המסך.
ותודה לצוות עצמאות היקר, ולכל מי שטרח ועמל ותכנן תוכניות בזמן שאלוהים צחק. או בכה.
יצאנו לדרך.
משואה ראשונה – משואת החיילים
כמה חברים אמיצים הספיקו להגיע לדשא, להדס בצעד תימני, ליהנות מקפה ומאפה, וללגום בירה צוננת באוויר שלרגע נדמה היה שעומד להמריא, אבל אז אפילו ההורה נכנעה לרוחות התקופה.
הכול קרס.
ואבריימי לנדסמן, ממרומי גילו וחוכמתו, הבין לפני כולם, ספק ידיו לצדדים ואמר: "לפעמים יש מצבים שאין מה לעשות".
ובין הפסקת חשמל אחת לשנייה, אי אפשר היה שלא לחשוב שממרומים נשלחה אלינו קריצה עגומה: "עצמאות חגיגי? משואות? טקסים רשמיים? לא עכשיו".
אולי אף נרמז לנו בעדינות כואבת – שעד שלא נתעשת, אולי אפילו לא ראויים אנחנו לכבד את הנופלים, שהיו ראויים למשהו אחר. לישראל אחרת.
ובכל זאת, ברמה האישית – עוד נתנו לנו לעלות לקברים ולכאוב את כאבנו בבוקר יום הזיכרון, ולהדליק כירה עם חברים ומשפחה בשבתון עצמאות.
יש דברים שעוד לא נלקחו מאיתנו, אבל בהחלט קיבלנו הארת אזהרה.
ואבריימי לנדסמן, ממרומי גילו וחוכמתו, הבין לפני כולם, ספק ידיו לצדדים ואמר: "לפעמים יש מצבים שאין מה לעשות".
ובין הפסקת חשמל אחת לשנייה, אי אפשר היה שלא לחשוב שממרומים נשלחה אלינו קריצה עגומה: "עצמאות חגיגי? משואות? טקסים רשמיים? לא עכשיו".
אולי אף נרמז לנו בעדינות כואבת – שעד שלא נתעשת, אולי אפילו לא ראויים אנחנו לכבד את הנופלים, שהיו ראויים למשהו אחר. לישראל אחרת.
ובכל זאת, ברמה האישית – עוד נתנו לנו לעלות לקברים ולכאוב את כאבנו בבוקר יום הזיכרון, ולהדליק כירה עם חברים ומשפחה בשבתון עצמאות.
יש דברים שעוד לא נלקחו מאיתנו, אבל בהחלט קיבלנו הארת אזהרה.
אז התכנסנו כאן היום כדי לחגוג עצמאות באיחור. מול המסך.
ותודה לצוות עצמאות היקר, ולכל מי שטרח ועמל ותכנן תוכניות בזמן שאלוהים צחק. או בכה.
יצאנו לדרך.
לכבודד 77 שנים למדינת ישראל, 7 משואות היו נכונות ומוכנות להידלק למרגלות הבמה, ואלו הן:
אנו, נציגי החיילים וכוחות הביטחון בקיבוץ, משיאים משואה זו לכבודם של כל החיילות והחיילים האיילתים, ולכבודם של כל חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון – מי ייתן וישובו הביתה בשלום, ולהחלמתם השלמה והמהירה של כל הפצועים בגוף ובנפש, ולזכרם של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בכל מערכות ישראל, ולשובם של כל החטופים הביתה עוד היום, ולסיומה של המלחמה, ולארץ ישראל היפה והטובה שתשקוט לפחות 400 שנה.
ולתפארת קיבוץ איילת השחר,
ולתפארת מדינת ישראל!
משואה שנייה – משואת היוזמות האזרחיות
להדלקת המשואה, אנחנו מזמינים את צוות 'הביתה': תום להד, עדי ששון, עדי בארי, הדר פרימו גדמו ושחר גלילי
אנו, חברי עמותת "הביתה", מתכבדים להשיא משואה זו, בתקווה לחזרה מלאה לשגרה פורייה, ולצמיחה מחודשת של הגליל היפה שלנו – שישובו העובדים למקומות העבודה, הילדים למוסדות החינוך, הצעירים לבנות את חייהם ולחגוג, המבוגרים לחייך ולמצוא שלווה, והטבע לפרוח ולהרעיף עלינו אהבה.
מי ייתן ונחדש ימינו כקדם, ונשוב להיות השפיץ של הצפון – המקום הטוב בארץ, אם לא בעולם כולו – הגליל העליון!
ולתפארת קיבוץ איילת השחר,
ולתפארת מדינת ישראל!
משואה שלישית – משואת הספורט
להדלקת המשואה אנחנו מתכבדים להזמין את בנות המרתון, אימהות צעירות שעזבו הכול והחלו באימונים קדחתניים למרתון! לא פחות ולא יותר. ואלו הן: גל בוחניק, תמנע רווח, טל וויס, אוסי נפתלי, נועה ששון, בת אל אוחיון וצופי. והן גם חייבות לנו את הריקוד שהכינו ולא נרקד.
אנו, הבנות האלופות שמתמידות ומתאמנות הכי קשה ומבטיחות לסיים מרתון שלם עוד השנה, מתרגשות להדליק משואה זו לכבוד הגוף־נפש, לחיי הלב־ריאה ומסת השריר, לחיי כל הספורטאים והספורטאיות, המקצוענים והחובבים באשר הם! ואנחנו מזמינות גם אתכם, בטטי ובטטאיות הכורסאות והפרלמנטים, לקום על הרגליים ולהתחיל לזוז! כי אין כיף ומספק מזה, וכי אם כולם יעשו יותר ספורט, לא יישאר להם זמן למלחמות,
ולתפארת קיבוץ איילת השחר,
ולתפארת מדינת ישראל!
(מצגת רקע ללא קול)
משואה רביעית – משואת היזמות
להדלקת המשואה אנחנו מתכבדים להזמין את יובל עילם וילדיו, שכנגד כל הסיכויים, כאשר התותחים רעמו, והמצב בגליל ובמדינה היה ועדיין לוט בערפל, פתח את הדוידק'ה – עגלת הקפה הראשונה באיילת השחר!
אני, יובל עילם, נכדו של דוידק'ה האגדי, מתכבד להדליק משואה זו, ויחד עם השותפים לדרך, אני מאחל שזוהי תהיה רק הסנונית הראשונה – ושעוד ועוד יזמים מהקיבוץ יחלמו, יגשימו, ויקימו עוד ועוד עסקים שיתרמו לאיכות החיים בצפון, ויביאו את הבשורה של הגליל למחוזות קרובים ורחוקים. מי ייתן שהצפון שלנו יחזור לפרוח ולשמוח!
אני מזמין את כולם לבוא ולהתרגש מהחוויה שנקראת "דוידק'ה".
חג עצמאות שמח,
ולתפארת קיבוץ איילת השחר,
ולתפארת מדינת ישראל!
(מצגת רקע ללא קול)
משואה חמישית – משואת הנוי
טקס העברת המזמרה: אחרי 14 שנות נוי! אור צפרוני תלה את המזמרה, ובחר להתמקד בילדים שלכם על פני העצים והצמחים, ניהול הענף עבר לידיו הבטוחות של זיו חי, אנחנו מאחלים לשניהם בהצלחה, ומזמינים אותם להדליק משואה.
אנו, מרכזי הנוי בעבר ובהווה, נרגשים להשיא משואה זו, לכבוד יופייה של בירת העמק ומרכז העולם. אנו נושאים מכאן תפילה מלווה בעבודה קשה, שהעצים יגדלו, שהגינות יפרחו, שהדשאים יוריקו, שהגשמים ירדו, שמערכות ההשקיה יעבדו, שהאנשים יחייכו, שנשמור על הטבע והוא עלינו,
ולתפארת קיבוץ איילת השחר,
ולתפארת מדינת ישראל!
משואה שישית – משואת המצטרפים החדשים
בזמן המלחמה שוק הנדל"ן בקיבוץ רתח, בתים נחטפו כמו לחמניות טריות, ועסקאות ענק נחתמו תוך דקות. כשהסערה שככה והאבק שקע, התברר שחיים בינינו אי אלו צדיקים ששרדו את האיילתיות בשלום, והם דווקא מבסוטים מאיתנו והחליטו להישאר.
בין הצדיקים הללו אפשר למצוא את ממי ולואיס, עובד סוציאלי ופרופסור למדעי הרפואה, שנמצאים בתהליכים מתקדמים של קבלת לחברות, וכן כן, יש לנו פרופסור ראשון בקיבוץ! ומטפלים רגשיים תמיד היו מצרך מבוקש בקיבוץ שדרך על הבלטה.
כמה רצינו לכבד אותם בהדלקת משואה.
אנו, ממי ולואיס, מתרגשים להדליק משואה זו –
לכבוד המשפחות שהתפנו לאיילת השחר ברגעים קשים,
ובחרו לראות בה בית, גם בזמנים של חוסר ודאות.
ולכבוד, הבנים החוזרים, וכל הנקלטות והנקלטים,
ולכבוד אלו, כמונו, שהגשימו חלום ועברו לצפון.
אנו מאחלים שהבחירה באיילת תהיה עבור כולנו סמל להתחדשות ולצמיחה, לבניית קהילה חמה, תוססת ומחבקת, ולצמיחה משותפת בלב הגליל.
חג עצמאות שמח,
ולתפארת קיבוץ איילת השחר,
ולתפארת מדינת ישראל!
משואה שביעית – משואת מנהל הקהילה
גבירותיי ורבותיי – מהפך!
אחרי 15 שנה יש לנו שוב מנהל קהילה משלנו – הלוא הוא גל סער, ואנחנו כל כך מעריכים את העובדה שבחרת בנו מכל העמים ובחרת לעשות לביתינו.
אני, גל סער, מנהל הקהילה של מרכז העולם,
מתרגש להדליק משואה זו לכבוד מובילי הדרך המקומיים, שיקומו וייקחו את האחריות להביא אותנו – את כולנו – למקומות הנכונים והטובים.
לכבוד הקהילה שלנו – שממשיכה לפרוח, לצמוח, ולהמציא את עצמה מחדש, בכל חגיגה ובכל מפגש.
לכבוד חברי הקיבוצים בעוטף עזה ובעוטף לבנון – שתחזרו הביתה בהקדם, תבנו מחדש את הקהילות ואת הביטחון האישי, ושיבואו ימים טובים ושקטים – הלב שלנו אתכם.
לכבוד התנועה הקיבוצית על כל קיבוצינו – סמל לשותפות, להתחדשות ולאהבת הארץ, הדרך שהתחילה אז – וממשיכה גם היום, בשבילים, בשדות, על הדשאים המוריקים ובוואדיות.
לכבוד הרגעים הקטנים שמתחברים לסיפור הגדול של כולנו –
ולתפארת הרוח האיילתית ורוח ההתנדבות באשר היא!
