דור כיפור 73 – מלחמת יום הכיפורים מהזווית האישית

רבות נאמר ונכתב על מלחמת יום הכיפורים 1973, המלחמה שהיוותה ציון דרך מרכזי וחשוב בתולדות מדינת ישראל. התיעוד הרב שהצטבר עד היום היה בעיקר תיעוד מבצעי, היסטורי ומדיני. יש מעט מאוד תיעוד של מי שהיו  במלחמה, חוו אותה, נלחמו בה, ולא סיפרו את הסיפור האישי שלהם, את החוויה שלהם; דור כיפור 73  ההולך ופוחת. 

לפני כשלוש שנים החלטתי להתחיל לתעד אנשים שלחמו במלחמת יום כיפור 1973. התחלתי ב"קטן", פה ריאיון, שם ריאיון, וראשית חכמה – התראיינתי בעצמי, כדי לחוות את הצד השני של המצלמה. המטרה הייתה לתעד לדורות הבאים, לספר את סיפורו האישי של הלוחם ואולי אף ללמוד מכך לשנים הבאות. (מטרה שהתווספה עם התרחבות הפרויקט). התחלה זו קבלה תנופה, כאשר אנשים רבים פנו אליי בבקשה להתראיין (יש "רשימת המתנה" של מעל למאה פונים), וחיפשתי מראיינים נוספים.

הצטרפו אלי אנשים טובים ונלהבים, וכיום אנחנו צוות של 12 מראיינים, שמגיעים עם ציוד צילום ברמה טובה לבית המרואיין, שם עורכים לו את הריאיון. אנחנו מראיינים לוחמים, תומכי לחימה, הנשים שנשארו בבית ובני משפחה שכולים.

יצוין, שאנחנו לא עורכים את הריאיון (למעט "ניקוי" של קטעים לא רלוונטיים). את כל הראיונות אנחנו מעלים ליוטיוב, וכל הסרטים מכונסים באתר "סיפור מקומי - דור כיפור 73". צוות המראיינים נפגש 3 פעמים בשנה לשיתוף, למידה והתמקצעות.

ישנה קבוצה לא קטנה של אנשים שממש "מכורים" לראיונות אלו, מאזינים לריאיון חדש כל יום, בעת הליכת הבוקר, או בעת הנהיגה, ובהזדמנויות שונות.

לאתר כבר עלו מעל ל-400 ראיונות שזכו למיליון וחצי צפיות בארץ - ובחו"ל.

חשוב לומר, שחיילי דור כיפור 73 הולכים ומתבגרים, ורבים מהם כבר אינם בין החיים, ועל כן יש חשיבות גדולה לביצוע הפרויקט ובמהירות המרבית.  

קיום הריאיון ומתן האפשרות לספר את הסיפור פותח פצעים ישנים, ומהווה לא פעם סוג של טיפול למרואיין (ולעיתים גם למראיין).  

בסופו של דבר, לא מעט פעמים, וכמו בנושאים רבים אחרים, הזווית האישית של החייל בשטח, מעניינת לא פחות (ואולי אף יותר) מהזווית הרחבה, המדינית, הצבאית וההיסטורית. 

גם באיילת התקיימו כמה ראיונות – משלוש הקבוצות: לוחמים, הנשים בבית ובני משפחה שכולים.

אני מצרף כאן דוגמה לריאיון שנערך עם נגה ויידנפלד-יוגב, אחותו של יעקבי ויידנפלד, שנפל במלחמה.