עדנה אדרת: חמוטל
גולן, כלנית צפרוני, גפן מירון,,גורי לבנה ועמר בר-נץ - ילדי
הכתה הסינית.
עמיר שי: סינית?
עדנה אדרת: בגלל כמות הילדים.
ירדנה יזרעאלי הבנות החמודות הן תלמידות מהכיתה הראשונה שלי באיילת השחר:
חמוטל, כלנית וגפן. גורי לבנה ועמר בר-נץ בוגרים יותר. המנצחת
,כמובן, היא אורית שחר והמקום ברחבה ליד הספרייה. האירוע לדעתי קשור בחברת הילדים
לא זוכרת עברו אי אלו שנים...
פזית יהוד-נתנאל :כולם בני אותה כיתה. בגלל גודל הכיתה, חולקנו לשתי כיתות -
"שלהבת כלניות". חמוטל, גפן וכלנית היו בכיתת כלניות, שאותה לימדת ירדנה
בכיתות א'-ב' (גם אני הייתי בה). עומר וגורי למדו בכיתת "שלהבת". אוחדנו
לכיתה אחת בכיתה ו'.
ענבר יזרעאלי: יש מישהו שלא לימדת באיילת, ירדנה יזרעאלי?
שרה צפרוני:
נו, זה ברור. פתיחת הספרייה.
שולמית מירון: פתיחת
הספריה עם המורה ירדנה יזרעלי כלנו אהבנו אותה למרבה הפלא גם התלמידים.
כרמלה בר-נץ: באמת,
לפני כן לא הייתה ספרייה באיילת-השחר? לא מאמינה!
שרה צפרוני: הייתה
ספריה אך היא הייתה למטה במרתף. ולאחר שיפוץ נפתחה מחדש.
ברל'ה צפרוני: שרה
צפרוני ה2. כרמלה לא יודעת שאת מדור שעוד זוכר.
שולמית מירון: גפן שלנו כבר אז הייתה כל כך גבוהה יפה ומקסימה. גם היום עוסקת
במוסיקה וגם כותבת.
כרמלה בר-נץ: עד
כאן התשובות נכונות. חמשת החלילנים הם, אכן, מכיתת "הסינים", שמנתה 36
תלמידים והתחלקה, למעשה, לשתי קבוצות: "שלהבת" ו"כלניות".
היום, המתוקים האלה עומדים כבר על סף גיל ה-50. בעת חנוכת הספרייה הם היו בכיתה
ד'.
תמונה נוספת מאותו אירוע - אברהם ברגנפלד, הספרן המיתולוגי, נושא דבריו בפתיחה החגיגית:
