title
title
title
title
title
title
ו. טיולים של הגימלאים נפרדת מדבורה
נפרדים מדבורהל'ה – ו. טיולים של הגימלאים

איך? למה? ומתי?
יום אחד גם אני נהייתי פנסיונר, ועסקתי בהמון דברים.
אני זוכר בקושי את המועדון בצורתו הישנה ובגדלו המצומצם.
היו נערכים ערבים, סיומי שנה במועדון, בבריכה, ובמקומות אקזוטיים כמו בריכות הדגים של חולתא.
מאז, אפילו בוואדי עברו הרבה מים, ודברים רבים שונו, כאשר דבורהל'ה מעורבת ביד רמה, ולפעמים בזרוע נטויה.
לא פעם קראתי לדבורהל'ה – דָבּוּרל'ה, שזה היה גם שם חיבה וגם שם שמתאר משהו, בלי להיכנס לפרטים רבים... הבוידעם, וגולת הכותרת שיפוץ המועדון וריהוטו בכיסאות קצת בעיתיים.
אין ספק, מעט בולדוזרים, וודאי בולדוזריות, היו עומדות או יושבות,
ומעשנות בכל התלאות האלה - ועל זאת תודתנו נתונה לדבורהל'ה.

ואותו הדבר בקשר לטיולים - איך? למה? ומתי?
שלוש שאלות שהתשובות להן לא ברורות לי
וכך זה מתחיל, ווטסאפ. אולי זה מתחיל עוד בדואר יונים: "צריך לארגן טיול".
ואז מי בוועדת טיולים, שהיא בעצם לא משהו ממוסד, נקרא לישיבה.
יושבים ומעלים כל מיני רעיונות מרמת הגולן לכמה שעות, כי חלק מהטיולים הראשונים שאני זוכר היו תחומים ב 5 שעות אוטובוס מועצה, ועד לעין-גדי ליומיים שהגה, או העיז להציע משה ענווים ז"ל.
ואז מתחיל סבב של טלפונים וברורים שעליהם אחראית דבורהל'ה.

ובבוקר אחד האוטובוס יצא לדרך שבחלקו האחורי יושבות דבורהל'ה ורבקהל'ה, כאילו ממדרת עצמה מהארגון, אבל החוט או החבל אצלה. והכסף גם.
לא אסקור את הטיולים, ולספור מי זוכר, גם בגלל השיכחון.
אולי רק אזכיר כמה מהם להתרפקות של רגע: טיולים לרמת הגולן, לנגב המערבי, שנגמר במנזר בית ג'מאל, בשפלת החוף, יומיים לעין גדי, ירושלים וחברון, בכרמל, גליל מערבי, עמקים ועוד ועוד
עצירות לשירותים, אוכל, וכדי שדבורהל'ה ורבקהל'ה יוכלו לעשן.
אנחנו הגברים בוועדה שואפים לקצת הליכה, עוד פינה לראות...
ודבורהל'ה - מקום לשתות קפה...
ובסיום חייב להיות במקום שאפשר לאכול, לקנות והעיקר לעשן.

בקיצור, פה המקום להודות לדבורהל'ה על היוזמה והדחיפה, וסידורי הלוגיסטיקה של הטיולים, ועל הוויכוחים מה ואיך...
וכמו שנאמר בקלישאה: טוב שאלקה וצבי המציאו אותך!!!
ועוד שנים רבות של בריאות, פעילות ויצירתיות.

ברהל'ה